באוקטובר 2015, 34 שנים לאחר שיצאה למסע התיעודי הראשון שלה, יחד עם עוד בני ניצולים, אל נבכי העבר המשפחתי שלהם ואל תוך עצמם, נטלה שושנה צינגל מכשיר הקלטה, בשנית, ויצאה למסע תיעודי מרתק של דור אחר – הנכדים והנכדות של ניצולי השואה.
מסע הוא יצירה דוקומנטרית מיוחדת במינה, המציגה לראשונה ראיונות עומק מרגשים ומרתקים עם הדור השלישי לשואה – ראיונות שהמחברת ערכה בשנתיים האחרונות. אליהם צורפו ראיונות עם בני הדור השני לשואה, שהמחברת ערכה בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת.
לא מדובר באוסף של עדויות או בספר זיכרונות. המרואיינים גם אינם מושא למחקר אקדמי. מסע הוא ספר של תיעוד יצירתי המעלה על הבמה דמויות שונות ומגוונות אשר נבחרו בקפידה על ידי המחברת. כמו צלמת המתעדת את המציאות מבעד לעדשת המצלמה, שושנה צינגל "צילמה", לדבריה, בעזרת מילים, את עולמם הפנימי של המרואיינים ומביאה לקהל הקוראים מציאות אמיתית שעברה דרך הפריזמה שלה.
מסע מביא בלשון דיבור חיה וידויים אישיים וקולות אותנטיים ומגוונים. המרואיינים באים מרקע חברתי, השכלה, גיל, מין, דת, עדה, ארצות מוצא, מצב משפחתי, מקצוע ומקום מגורים שונים. חלק מהראיונות נוגעים בתת-מודע ובחלומות, ויש בהם אפילו משהו מן האלמנט המיסטי.
מסע מציג פלורליזם של דעות ומגוון השפעות של השואה על בני הדור השני והשלישי. נמתחת בו ביקורת על תופעות שליליות בחברה הישראלית, כגון: זילות החיים, היעדר חמלה, אלימות ואטימות. וכן מובעים חשש מהדרדרות מוסרית וכמיהה לעולם מוסרי יותר.
מסע לא נכתב רק כדי לזכור. מטרתו לזכור כדי שנהפוך לבני אדם טובים יותר, לחברה טובה יותר, ושהעולם שאנו חיים בו יהיה טוב יותר. לזכור כדי להחזיר את החמלה והאנושיות החסרות כל כך אל חיינו.
בין המרואיינים בספר הדס קלדרון (שחקנית תיאטרון בית לסין, טלוויזיה וקולנוע) - נכדתו של המשורר אברהם סוצקובר, זוכה פרס ישראל ואחד מגדולי המשוררים והיוצרים ביידיש; המשוררים: רבקה מרים, עודד פלד וטניה הדר, עליהם נכתב בעיתון "הארץ" באותם ימים: "כמה מהראיונות מרתקים כפרקי-סיפורים בדיוניים, כגון וידוייהם של המשוררים רבקה מרים, עודד פלד וטניה הדר, המוצאים כולם כאחד את עקבות השואה בדחף ליצירתם ובנושאי כתיבתם." אחד הראיונות שרגשו את שושנה במיוחד היה הראיון עם בנה, יובל, שסבתו נפתחה אליו יותר מאשר אליה, בתה.
שושנה צינגל היא בת של ניצולי שואה. עסקה בכתיבה עיתונאית, בתרגום ובהוראה. מוסמכת האוניברסיטה העברית במדעי הרוח. ספרה הראשון ״מסע אל תוך עצמנו; בני ניצולי השואה מדברים״ יצא לאור ב־1985 והיה הספר התיעודי הראשון על הדור השני לשואה שיצא לאור בישראל. בין הספרים שתרגמה: ״יציאת מצרים כמהפכה״ מאת מיכאל וולצר, ״אמנות הסיפור במקרא״ מאת אורי אלטר, ״בעלנות או מימוש עצמי?״ מאת אריך פרום.