"רציתי לספר לך על האדם, על ייסוריו ועל תקוותיו.
על מצוקותיו של המטפל.
לעתים עשיתי ממטופלי חברי קיבוץ,
לעתים ילדותם הייתה ילדותי.
לעתים ילדותי הייתה ילדותם.
כולנו גדלנו ואנו חיים את חיינו בחוויה של קיבוץ אנושי, בגוונים רבים."
צביקה סלע - מתוך ההקדמה לספר

כאב אדיר וחמלה, תקווה וחוסר מוצא, סרקזם ותום, אנושיות ואטימות, האישי והאחר – כל אלה משמשים מצע למציאות המשורטטת באומץ בספרו של צביקה סלע: הקיבוץ ואני בטיפול.
37 הסיפורים בספר ניזונים מהמרחב הישראלי הקיבוצי, אולם הם למעשה אוניברסליים ונוגעים בכולנו. הסיפורים מרגשים ומפעימים, עשירים בטעמי ילדות מרירים-מתוקים ומלווים במבט טיפולי בוגר וחומל.
הסיפורים מבוססים על מקרים טיפוליים של ילדי וחברי קיבוץ. ההתנסויות האישיות של המחבר וזיכרונות וחוויות ילדותו, צפים תוך כדי הטיפול, שלו כמטפל ושלו כמטופל. מסעו האישי נשזר ומתערבב במסע של מטופליו.
ד"ר צביקה סלע נולד וגדל בקיבוץ משמר השרון, עסק בחקלאות, בהוראה, בייעוץ ובטיפול נפשי. שירת במשטרה כקצין בתפקידי מניעת עבריינות נוער, פיקוד, הדרכה ומודיעין. הקים וניהל את היחידה למניעת שימוש בסמים, כתות ואלימות בתנועה הקיבוצית. עם צאתו לגמלאות בדרגת תת-ניצב חזר לעסוק בטיפול פרטני ומשפחתי .נשוי, אב לילדים ומתגורר במושב במרכז הארץ .

שם הספר
גם שוטרים בוכים
רחש תת-סיפי
על אמא זונה וילד מאומץ
בני ערובה