“נקודת המוצא של הספר באמצע המאה ה-19 לא מבטיחה במיוחד, 10\9 מאוכלוסיית בריטניה מתחת לקיו העוני ודו"ח מלטוס מצא שקצב גידול האוכלוסייה לא מדביק את קצב הפריון בצמיחת מקורות המזון, על כן השכבות העניות סבלו מעוני ומחסור מעבודה. במאה ה-14 ניתנת דוגמא על המגיפה השחורה שדיללה את האוכלוסייה, לכן היה שפע של מזון.
בתקופתה של ג'ין אוסטין השכבות העניות ניו כעמור מרבית האוכלוסייה וסבלה מרעב, תמותה ואנאלפביתיות. צ'ארל דיקנס (שהיגר לארה"ב) חיבר את the christmas carol כמתקפה על "המדע העלוב"- מדע הכלכלה ותיאר איך יש שפע ואנשים ששים לשתף אחד את השני בארוחה חגיגית לכבוד החג.
הוגים כלכליים הראשונים שמתוארים בספר הם קארל מארקס ו פרידריך אנגלס. שניהם באים ממשפחות גרמניות עשירות. מארקס התעקש (ולא צלח) לקבל משרת הוראה בפילוסופיה ולאומתו אנגלס באה ממשפחה של סוחרים עשירים (ייצור טקסטיל). שניהם סבורים שתהייה מלחמת מעמדות והטיפו ליצירת חברה ללא מעמדות, חזו מרי של השכבות החלשות בעשירים והחלו לפרסם חיבורים בנושא וחברו להיגודי עובדים. אנגלס הזדעזע מהמצב של הפועל האנגלי ומימן את מרקס בחיבור "הקפיטל" של מרקס. החיבור לכך עשרים שנה והוגדר "ספר לימוד כלכלה שאבד עליו כלח, אשר למיטב ידיעתי אינו רק שגוי מבחינה מדעית אלא גם חסר עניין או יישום לעולם המודרני" (ציטוט מפי (ג'ון מיינר קיינס, ע"מ 69).
קארל מארקס לא דרך במפעל פעם אחת במהלך הכתיבה ו"הקפיטל" מתייחס לנתונים כלכליים יבשים, עם הסוציאליזם היה מיושם בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 בבריטניה ההכנסה כלל למשקי-הבית הייתה רק 37 פאונד לשנה, סכום זעום לאותה עת.
ההיצמדות לנתונים כלכליים יבשים במשך עשרים שנה לא הייתה אמינה, ההכנסה הראלית באותם שנים עלתה כפי שמראה אלפרד מרשל. ספרו "עקרונות הכלכלה" היה רב-מכר והוא התייחס לעלייה בפריון התפוקה מייצור ולרעיון גמישות המחירים. מרשל (בניגוד למרקס) פקד את סביבת העבודה והעלייה בפריון ועל-כן העלייה בשכר ותנעי המחייה.
באיטריס אלן פוטר (או ביאטריס וב, לאחר שנישאה לסידני וב) באה ממשפחה עשירה, כאשר צפיות החברה הגבוהה ממנה הייתה שתינשא בשידוך הולם. במקום זאת היא נמשכה לכלכלה. היא התחזתה לאישה המחפשת תעסוקה ובמשך שלושה ימים עבדה כתופרת. היא תיעדה את חוויותיה לעיתונות והמאמר זכה לפופולריות. היא ניהלה רומן עם ג'וזף צ'מברליין ורצתה להינשא לו, אך הוא לא היה מעונין. במקום היא נישאה לסידני וב שהיה נחות ממנה מבחינה חברתית (דבר האירוסים התפרסם רק לאחר מות אביה). היא הגתה את רעיון מדינת הרווחה וחיברה את דוח המיעוטים. הרעיון היה לבטל את חוק העניים שנשלחו לבתי-תמחוי ושהמדינה תסבסד חינוך ומזון קצבאות. הרעיון נשמע מהפכני בתחילת המאה ה-20. היא ארגנה ארוחות ערב עם מיטב הפוליטיקאים ואנשי-החברה וראתה בזלזול את צ'רציל כאופורטוניסט שעבר בין המפלגה השמרנית לליברלית לקידום פוליטי.
אירווינג פישר צידד בהצמדת שער הדולר לערך הזהב במדד המחירים לצרכן. הוא התנגד להיפרדות מההצמדה הראלית לזהב עקב אינפלציה שיכולה להיווצר. "משבר פיננסי הוא תמיד תוצאה של תנעים לא צפויים, ובין התנאים הלא צפויים האלה, ובמידה מסוימת כתוצאה מהם, נמצא המחסור בכסף להלוואות". התייחסות לאפשרות הממשלה על שליטה על הכסף בכדי למנוע אינפלציה היה המצע שלו על פיקוח המחירים.
מלחמת העולם הראשונה שינתה את העולם. עליית ארה"ב כמעצמה מובילה (במקום האימריליזם האירופאי). יוזף שומפטר מצא את עצמו כשר העוצר של אוסטריה וטען שניתן לנהל את המשק ביעילות למרות התפוררות האימפריה. ג'ון מיינרד קיינס היה שליח מטעם בריטניה בוועידת ורסאי והוא ניסה לשכנע את בנות הברית להפיל את החוב על השכבות העשירות במס חד פעמי במקום לפרוס חוב למשק (הגרמני) שלא יוכל להתאושש.
עם נפילת המניות wall street ב1929 ניסו קיינס ופישר לעלות סברות כיצד לשקם את הכלכלה. קיינס דגל בהתערבות ממשלתית כפי שנעשה ב new deal ושם את הדגש בבעיה בשוק של תקופת גאות (במקום שפל). קיינס ופישר צידדו ברזוולד לנטוש את בסיס הזהב.
ג'ואן רובינסון הבריטית התעניינה איך תאגידים משפעים על רמת המכירים ואף סברה שהמנון הקפיטליסטי יקרוס עקב התפוררות האימפריליזם האירופאי.
מלחמת העולם השנייה סברו קיינס ושומפטר תערער את בסיס הקפיטליזם. חשבו שתיווצר חברה דמוית 1984 ע"פ ג'ורג אורוול. האימפריה הבריטית קרסה בלחימה וארה"ב דווקא הכלכלה צמחה לאין-שיעור במאמץ המלחמתי. החשש היה משחיזרו הלוחמים לארצותיהם (והכן באותם שנים היה משברר). תוכנית מרשל והמלחמה הקרה פילגה את אירופה. ג'ואן רוביסון נסעה לברית-המועצות ולסין, שם יישום העקרונות הסוציליסטים הביאו למות של עשרות מיליוני איש ברעב. את רובינס הטריד מדוע 'מהפכת התרבות' של מאו לא יכולה להתרחש במערב?.
הספר עשיר בביוגרפיה ופחות במונחים כלכליים. כמה ש ג'ון מיינרד קיינס היה גאון כלכלי הוא היה חד-מיני. יוזף שומפטר אנטישמי ובזבזן כספים רציני. ג'ואן רובינס ניהלה משולש אוהבים.
לא הצלחתי לקלוט את כול המונחים והרעיונות בספר, אבל הוא כן מספיק מעניין לקריאה נוספת. מה שהכי עניין אותי מדוע סילביה נאסר היא לא יועצת כלכלית, הרי הידע שלה עצום!.”