זה אמור היה להיות מסע של שבועיים, אך הנדודים ארכו למעלה משנתיים בדרכים עקלקלות ונתיבים סודיים, בין ערי מדבר ויישובי חוף, בדרך לא-דרך. משפחה שגורלה מתעתע בה במדינה שהופכת לעוינת, מחפשת את דרכה לארץ-ישראל ומוצאת עזרה אצל יד נעלמת שמנווטת את גורלה בין אנשים וקהילות שנחלצים לסייע בעת צרה. גיבורי המסע הם בני משפחה אחת תוססת וססגונית, חמה ואוהבת שחולמת ועורגת להגשים חלום של דורות, לשמו היא מוכנה לעשות הכול ולסכן את חייהם כדי לדרוך על אדמת האבות.
"הקריאה הציתה בי את געגועי למרוקו של ילדותי, החזירה אותי למראות ולריחות, והזכירה לי את האמונה העיקשת שקיננה בי בארץ ישראל, ובהכרח לעלות אליה. הספר נותן ביטוי נהדר לקול, לסיפור ולנרטיב שנעדרים מהציבוריות הישראלית. באמצעות סיפורה האישי כל-כך של משפחתה, חושפת תמר פרשה של עלייה, סיפור של עם ושל תקופה."
חתן פרס ישראל, חבר הכנסת אלי אלאלוף
"קראתי את הספר בשקיקה. סיפור משפחתי מרתק, עשיר וסוער החושף את נפתולי החיים במרוקו באמצע המאה העשרים, קורות משפחת וקנין על אהבותיהם ותלאותיהם של בני הדורות השונים מצוירים ביד כנה, רגישה, אוהבת ומפוכחת. בלב העלילה ניצב מסע רב-תלאות שראשיתו בכפר למרגלות הרי האטלס ובקזבלנקה ואחריתו בקרית-שמונה. תמר משען מטילה אור על פרק שלא זכה לתשומת לב מספקת בחברה הישראלית. ספרה מצרף פיסת פסיפס יקרה להשלמת הסיפור היהודי-ישראלי של המאה העשרים."
ד"ר אמיר גולדשטיין, היסטוריון
תמר משען וקנין נולדה בביתה הגדול של ללה חנינה בקזבלנקה, בת שניה מתוך שישה אחים. עזבה את מרוקו עם משפחתה בשנת 1956 והגיעה לישראל באוגוסט 1958 לקרית-שמונה, שם השתקעו.