זהו סיפורה של תמימה, שיעית מדרום לבנון שמגיעה לביירות. זהו גם סיפורה של לבנון השסועה בסוף שנות השישים, שהוא גם סיפורה של לבנון בשנת 1978 ובשנת 1983…
תופיק יוסף עואד נולד בשנת 1911. ילדותו עברה עליו על רקע הרעב הגדול בהר הלבנון בעת ההתנגדות לתורכים בשלהי מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, למד משפטים ועסק בעריכת דין ובכתיבה עיתונאית. ייסד עיתון עצמאי שנקט קו לבנוני-פטריוטי, והיה פעיל בתנועה לשחרור לבנון. לאחר שלבנון קיבלה את עצמאותה, הצטרף לסגל הדיפלומטי במשרד החוץ הלבנוני ושרת במשך שנים רבות באסיה, דרום אמריקה ואירופה. בשנת 1989, במהלך מלחמת האזרחים, נפגע מפגזים בית השגריר הספרדי בלבנון, ועואד, יחד עם בתו הסופרת, שהיתה נשואה לשגריר, נהרגו. את טחנות ביירות, חיבר בשנת 1972, כשלוש שנים לפני פרוץ מלחמת האזרחים הקשה שטילטלה את המדינה. עואד משכיל לשרטט את המתחים העדתיים מתחת לפני השטח של חיי היום-יום ושל העימות עם ישראל.