ספר זה בוחן את שורשי הפופולריות הגואה, בישראל וברחבי העולם, של תערוכות מוזיאליות רחבות היקף על או בשיתוף יוצרים משדה המחול. מה טיבה ומהם מקורותיה של תופעה עכשווית זו ביחס למגמות במחול ובאמנות המערבית משנות ה–60 ואילך? כיצד היא משקפת שינויים אפשריים במעמדו ובתפקידו של המוזיאון לאמנות במאה ה–21? כיצד משליכות זו על זו היצירה הכוריאוגרפית המוצגת מחוץ לבמת המחול, והאמנות החזותית המוצגת בסמיכות לגוף החי והנע? והאם החיבור בין המוזיאון למחול, בין האמנות החזותית לכוריאוגרפיה, נותן בידינו כלים לְאַתְגֵר ולְמַשְמֵעַ מחדש את תפיסת המרחב המוזיאלי? המוזיאון לאמנות עכשווית ניצב כיום על פרשת דרכים. נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות, תהליכי הגלובליזציה,התעצמותם של התאגידים ובעלי ההון, המוזיאון נדרש למקם ולהגדיר את עצמו מחדש בחברה המִשתנה במהירות חסרת תקדים .המִתאם בין השינויים הכלכליים ,החברתיים והפוליטיים הללו לבין המגמה האמנותית, מרחיב את השדה ומאפשר לכותבים להעמיק בניתוח ההקשרים שמאיר החיבור בין מחול, אמנות וקהילה.