לראשונה יצא לאור בישראל ספר העוסק בהיבטים חוקיים - משפטיים של ענף היין הישראלי. הספר "הגנה אזורית", מאת עידן בר אולפן, חבר מערכת "איש הענבים", עוסק בהרחבה ובפירוט, בהיבטים החוקיים שמאחורי הגדרת אזורי היין ברחבי עולם היין.
בפרט, מתאר הספר את האופן שבו מטפל החוק מחד בהגנה על אזורי היין ומאידך, מסדיר את ייצורם ושיווקם של היינות האזוריים, לשם הגנה על צרכני היין מפני הונאה בתחום זה.
אזור גידול הענבים משפיע רבות על תכונותיו של היין ואיכותו, כך שטבעי הדבר שרבים מיינות העולם מציינים בגאווה על תוויותיהם את מקורם של הענבים מהם יוצר היין.
"אזוריות" היא גם מקדם מכירות מצוין.
ישראל אינה שונה מבחינה זו ממדינות אחרות בעולם היין.
אין כמעט יקב ישראלי המכבד את עצמו, שאין לו "סדרה אזורית" משלו, או לכל הפחות יינות המייצגים אזורי יין שונים בארץ, או יינות "כרם יחידני".
הבעיה כפי שמציג בר אולפן בהדגשה בספרו היא שבמצב הדברים הנוכחי, מבחינת החקיקה בישראל ואכיפתה, אין לצרכן הישראלי כל ודאות להתאמה בין הכתוב על התווית לבין תוכנו של בקבוק היין בפועל.
אין בישראל מפת אזורי יין המחייבת ביחס לשיווק יין ישראלי בתחומי הארץ.
המפה הרשמית היחידה, חלה לצרכי ייצוא בלבד והיא עודכנה לאחרונה לפני עשרות שנים ורחוקה מלהיות רלבנטית.
החוק בישראל אינו קובע מיהו הגוף המוסמך לעדכן את מפת אזורי היין וכיצד?
האכיפה ביחס לסימון האזורי של היינות בישראל אינה קיימת כלל.
בהעדר מפת אזורי יין רשמית ומחייבת ביחס לשיווק יין ישראלי בישראל, הרי שאזורי היין כפי שרואה אותם יקב אחד, אינם בהכרח אותם אזורים בעיניו של יקב אחר.
בהעדר סיווג מוסדר של כרמים: "איש הישר בעיניו יעשה", כאשר הקשר בין המצוין על התווית לבין התוכן באחריות היצרנים בלבד.
