ספרו של עמוס נבו, "אל מקורות הגנגס", יצא לאור במרס 2014, והוא מתאר את קורותיו של המחבר במסעו הראשון להודו, בשנים 1966/7. הוא יצא למסע אחרי סיום לימודיו לתואר ראשון, וכיום הוא בעל תואר דוקטור ללימודים הודיים.
בזמנו עדיין לא היה מקובל אצל צעירים לנסוע לחו"ל, ובוודאי שלא להודו. במשך ששה חודשים תר המחבר את הודו, בתרמיל ובמקל, מכף קומורין שבדרום ועד הרי ההימאליה בצפון, ופגש במסעותיו שלושה ישראלים בלבד, שלא היו בשליחות רשמית.
את מסלול הטיול, שבדיעבד התברר כמעין מסע רוחני, בנה על פי כתובות של חכמים הודים, אתרי עלייה לרגל, וכמובן גם אתרי תיירות - בסדר הזה. הוא לא היה משופע בכסף - "תפרן" - ולכן הרבה לישון בחוץ, ואת המסע כולו עשה בטרמפים, בכל כלי רכב אפשרי, מאופניים ועד מטוס (!). בעגלת שוורים לא נסע - ברגל היה מתקדם יותר מהר. הוא ראה וחווה רבות, פגש אנשים ויוגים חכמים רבים, חלקם מרשימים ביותר. בין היתר, ניהל שיחה עם הדלאי לאמה הגולה של טיבט, מפתיעה בתכנה.
המסע נקטע בטרם עת, עם פרוץ מלחמת ששת הימים, ואז חזר המחבר ארצה.

עמוס נבו

גדל במושבה בנימינה. בוגר הפנימייה הצבאית שליד ביה"ס הריאלי בחיפה, מחזור ג'. בעל תואר ראשון במדעי המזרח ובמדע המדינה, ותואר שני בפילוסופיה חינוכית. צבר ניסיון בהוראת אזרחות ובהדרכה של קבוצות נוער יהודי מחו"ל, ושימש במשך שלושים שנה כמפקח במשרד החינוך והתרבות. מאז ילדותו פיתח תש... המשך לקרוא

שם הספר
פנינת השומרון - סיפורים מן המושבה
ארוס ותנטוס - סיפורים על אהבה ומוות
שנים-עשר פגיונות
סיפוריי מהודו