סיפורים סיציליאניים מאגד לראשונה בשפה העברית את מיטב סיפוריו הקצרים של ג'ובאני ורגה, מחשובי הסופרים האיטלקים במאה ה-19. הסיפורים מגוללים בחיות בלתי מצויה את מסֵכת חייהם של אלה אשר "מצטנפים בדרגה הנמוכה ביותר של הקיום האנושי", וכורעים תחת איתני הטבע והחברה המעמדית הנוקשה שאפיינה את סיציליה באותה תקופה. דמויותיו בסיפורים – רועי צאן ודייגים, בעלי אחוזות ומעבדי אדמות, גבירות עשירות ועניות מרודות – נצרבו בדמיון האיטלקי כמייצגות המובהקות של חצי האי בצל תקופת כינון הרפובליקה, אך גם כבעלות אפיון פסיכולוגי יוצא דופן ושפה עשירה וייחודית. את אלו השיג ורגה בזכות השיטה הספרותית שייסד, הוֶריזם, אשר חותרת לטעת את הרושם כי היצירה "נוצרה מעצמה, התגבשה ופרצה לעולם בספונטניות כהתרחשות טבע." כך, באמצעות מהלכים סגנוניים ועלילתיים פורצי-דרך, משרטט ורגה נופים טופוגרפיים ואנושיים הטובלים בפטליזם. בין שאלו מחלת המלריה המתפרצת, הנחת פסי מסילת ברזל המשנים סדרי עולם או דו-קרב שיוזם בעל מקורנן שכבודו נרמס – הסוף הוא תמיד רב עוצמה ומוכיח כי אין כל חדש תחת השמש הסיציליאנית הקופחת.
ג'ובאני ורגה (1922-1840), יליד העיר קטאניה, כתב סיפורים ורומנים רבים, בהם בני מלווליה ומאסטרו דון ג'זואלדו. בקובץ מובאים סיפורי שני קבציו הראשונים, שהיו לאחת מפסגות הריאליזם האירופי והשפיעו עמוקות על הספרות והקולנוע הנאו-ראליסטיים האיטלקיים.