גיליון זה של 'ננופואטיקה', המאגד בתוכו חמישים ואחד יוצרים ויוצרות שכולם נולדו בשנות ה־60. שנות ה־60 של המאה הקודמת תרמו לשירה הישראלית משוררים רבים שנמצאים כיום בשלבים שונים בהתפתחותם היצירתית: החל ממשוררים צעירים העומדים לקראת הוצאת ספר ביכורים (נועה ברקת, יורי סלע, נעמה בוגט), עבור במשוררים שהחלו לפרסם את שיריהם בראשית שנות ה־80 (למשל, משוררי חבורת 'מקום' אלון אלטרס, אלי הירש, רובי שונברגר) וכלה במשוררים שפרסמו ספרים במהלך השנים אולם לא בעשור האחרון (אריק א., שבי שחורי). המנעד נובע בראש ובראשונה מאופי המיפוי המתמקד בתקופת הלידה, אולם הוא מושפע הן מהיכולת להתחיל לכתוב ולפרסם שירה בגיל מבוגר (וממילא מהארכת תוחלת החיים), והן מהיותם של רבים ממשוררים אלה "לייט בלומרז"; משוררים שספריהם הראשונים יצאו לקראת או במהלך שנות ה־40 לחייהם (למשל: אלי אליהו, איריס אליה כהן, יורם ניסינוביץ', עדי עסיס, יובל פז, גיא פרל, נדיה עדינה רוז ואחרים).
אלון אלטרס
לא יודעות
אִמִּי לֹא יָדְעָה אֶת שְׂפָתִי
בִּתִּי לֹא לָמְדָה אֶת לְשׁוֹנִי
בְּאַשְׁמָתִי אֲנִי מוֹדֶה,
בְּחֵטְא הַמִּלִּים הַזֶּה,
וְכָעֵת אֲנִי אוֹמֵר לָהּ,
יַלְדָּתִי,
לִמְדִי אֲרָמִית,
יָבוֹא יוֹם,
שֶׁהוּא מִחוּץ לַזְּמַן,
רֶגַע שֶׁל אִי־חַיִּים,
וּבוֹ תִּזְדַּקְּקִי לַמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הַלָּלוּ,
הַמְּלַוּוֹת אֶת הָאָדָם
אֶל מָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה.