“"כריות אוויר" הוא ספרה הראשון של גילה נאומן ימיני. תחילתו בשנת 2005. באותה שנה הארץ געשה. הכנסת אישרה את חוק יישום תוכנית ההתנתקות, במסגרת התוכנית צה"ל השלים את הנסיגה מרצועת עזה, וזו גם השנה שהשליטה הישראלית ברצועת עזה הופסקה לאחר 38 שנים. בסוף אותה שנה אריאל שרון-ראש הממשלה דאז, עבר אירוע מוחי ראשון. דבר מכל מה שכתבתי בפסקה הקודמת לא הדאיג את תלמה שדות, כי תלמה שדות הייתה נשואה למיקי ב"עושר". שניהם עסקו בעריכת דין ולהם שתי בנות: דרלי וטליה. מיקי-עו"ד עצמאי שאחד מתחביביו הוא לפלרטט עם בנות המין היפה. גם אחרי מספר שנות נישואים, לא תמיד תלמה צלחה את "הקריצות" הללו, והתופעה גרמה לה לא פעם לאי-נוחות. כמעט כל מה שאישה צריכה היה לתלמה... בעל חתיך, קריירה, חברות, בנות מוצלחות, הורים תומכים ווילה בפרברים. ובכל זאת... היא התהלכה בינה לבין עצמה עם "חסר". השאלה היא האם תצליח להשלים את החסר? בתוך בלון ה"עושר" הזה הסתתרו להן מערכות יחסים מורכבות עם מספר דמויות: אחיה-שביט שמוגדר כ"כבשה שחורה" של המשפחה. מיקי-בעלה שרואה תמיד את האור בקצה המנהרה וגם קורץ לכל חצאית. גורו-הבוס הישיר של תלמה. הוריה: רוזה ומישקה הבנות: דרלי וטליה חברותיה הקרובות: בושם ודיתה וגם קרול שטרגדיה נחתה על משפחתה. מה קורה שבבוקר פסטוראלי שתלמה עם עצמה בביתה, ולאחר שהבנות כבר הוסעו למוסדות הלימוד על ידי מיקי, פתאום משום מקום נוחת נרי בפתח ביתה? מעת המפגש עם נרי, חייה של תלמה מוצפים בבועות חיים, וכל בועה מכה בה, החל ממידע נוסף ומפתיע, מכשולים, טרגדיות ועוד. כל הבועות הללו מאיימות לנפץ את חייה השלווים לרסיסים, כזכוכית חסינה שקיבלה בעיטה מכדור. תלמה כשמה כן היא, מלבד תקופת הפרחים תמיד הלכה בתלם. איך זה קרה פתאום שגלים סוערים שוטפים את חייה, ומאיימים לרמוס כל חלקה טובה, ויחד איתן מנקרות בה התחושות של "עזבו אותי"? האם תלמה תצליח לצאת מאותם קווים של כן ולא ותיתן חירות לתשוקותיה? האם אלה אותן תשוקות שעטופות בכריות האוויר שמצילות חיים בעת סכנה? העלילה מחולקת לארבעה חלקים מובנים כפאזל, שכל חלק קשור בחלק הקודם לו, וכל חלק חושף רובד נוסף מהרבדים שתלמה קיפלה לתוך עצמה. החלק השלישי של הספר, הכי נגע לליבי ומתרכז במחלתה של דרלי. זהו פרק המגולל דילמות, קשיים, עליות ומורדות. בפרק זה מופר האיזון המשפחתי והוא הודגש במיוחד. לשכנע ילדה שקרחת זה אופנתי כי... ואז לשמוע מתוך זוג עיניים בוהות שאלה "מה מרגישים כשמתים?" (עמוד 174) זה לא קל... בחלק הרביעי גילה נאומן ימיני שילבה סצנה, שתלמה מכינה קציצות בשר למשפחה. לדעתי זו מטאפורה מצוינת שמצליחה להכניס את הקורא להרהוריה של תלמה. "אני בוהה בהן מתבשלות לאטן, ותוהה על הזיקה הסמלית בין אופן הכנתן לכדי גושי בשר מטושטשי זהות ואחידים בצורתם, לבין האופן בו נוצרנו אנו, בני האדם, בידי ישות נעלמה; כיצד חוויות כלל-אנושיות, אירועים ומקרים חסרי הבחנה, הופכים אותנו ליצורים דומים, נטולי כל ייחוד, מעין עיגולי מטרה, או פלחים ברולטה נסתרת...." (עמוד 187) גם את המטאפורה על הפנינה שהזכיר נרי לתלמה אהבתי. "כן, פנינה. לא כולם יודעים, אבל הפנינה היא תוצר של תהליך שמתרחש בכלל אצל הצדפה-ברגע שגוף זר, כמו גרגיר של חול ואפילו סתם טפיל, פולש אליה, היא מפרישה חומר מיוחד שעוטף, מצפה ומחליק את הפולש לצורת חרוז שהוא בעצם הפנינה, ובכך מונעת הצדפה את הנזק ואת האי-נוחות מהחיכוך שנוצר ביניהם-"... (עמוד 246) האם גם תלמה הצליחה להשתמש באותו חומר מיוחד שעוטף את הפנינה? בחירת השמות על ידי גילה נאומן ימיני מעניינת: תלמה-תלם שביט-(אחיה של תלמה) כוכב לא מואר שזקוק לשמש. ומי הייתה השמש בחייו? – תלמה. טליה-כינוי לכבשה צעירה והיא אכן הייתה הבת הצעירה דרלי-הבת הבכורה ושמה הורכב מדר שהוא חומר המשמש לציפוי פנינים, וקשור לדימוי המטפורי שהוזכר מעלה. מיקי שהוא בעצם קיצור של מיכאל... האם מיכאל המלאך? אולי? תלוי את מי שואלים... הסופרת מגוללת כאן עלילה בדויה, כואבת ודרמתית, הכתובה מהלב שמעלה שאלות רבות, ומחדדת את ההבדלים בין מה שאנו רוצים להאמין, לבין המציאות בפועל. החלק האחרון של הספר מותיר את הקורא בהרהורים, ומטיל ספק דווקא בכל מה שנראה מובן אליו. מאידך גיסא, מסקרן איך תלמה בחרה להמשיך לצעוד במשעולי החיים? גליה נאומן ימיני כותבת נהדר, אבל ניכר שכתיבתה מבוצעת לעיתים מתוך להט, כעץ שענפיו פונים לכל כיוון ללא עיצוב. לדעתי עריכה הדוקה, עם הפחתה של חלק מהקטעים, שבעיניי היו מיותרים, או מפורטים יתר על המידה, היו מהווים ערך מוסף לחווית הקריאה. לא תמיד אהבתי את מיזוג המילים הלועזיות ששורבבו לתוך הטקסטים, ולמזלי כדוברת איטלקית הן לא עצרו אותי. במחשבה נוספת השילוב של שפה נוספת, עלול להוות "עיצור" בשטף הקריאה, ועוד במיוחד שבמקרה הזה יש מוטיב של "פירוט יתר". מהכתיבה ניכר שנעשתה כאן עבודת מחקר יסודית, במספר נושאים שמעשירים את הקורא במידע כמו: מחלת הלוקמיה, פסקי דין, מוסיקה ועוד. בהתעלם משתי הפסיקות הקודמות, אני ממליצה על הספר, ומרשה לעצמי להשתמש במשפט מתוך הספר "כל החיים לפניו" של רומן גארי "הפחד הוא סימן לחיים." בשורה התחתונה: כשהנורית של כריות האוויר דולקת בלוח השעונים , אל תמתינו... רוצו למוסך. לי יניני פרוזה-מקור, הוצאת גוונים, 282 עמודים, שנה: 2016”

“ספר ביכורים מצוין, סוחף מהעמוד הראשון. רומן מתח קיצבי ששומר על עניין לכל אורכו. הספר מתמודד עם נושאים רבים כגון: קריירה, חברות, זוגיות, הורות ואהבה תוך כדי התמודדות עם אובדן ועם מחלה קשה במשפחה. תלמה נשואה למיקי, יש לה חיים טובים, הרבה כסף, בעל נאה, חברות נפש וקריירה מצליחה בתור עורכת דין. הקריירה גובה ממנה מחיר כבד והרבה שעות וכמובן שזה בה על חשבון הזמן שהיא יכולה להקדיש לגידול שתי בנותיה. גם בעלה עורך דין ועובד מסביב לשעון. יום אחד מתרחשת תאונה ליד מקום מגוריה שבה מעורבת חברתה הטובה של בתה. רגע אחרי התאונה, דופק אדם פצוע, שהיה מעורב בתאונה, על דלת ביתה ומבקש להסתתר במחסן ולקבל עזרה. מאותו יום, חייה של תלמה משתנים. מחיי שגרה נוחים, היא נכנסת לחיים סוערים הכוללים מאורעות לא פשוטים שנוחתים עליה בזה אחר זה: התאונה הקטלנית שתשפיע מאד עליה ועל בתה, הגילוי שאחיה קשור בדרך עקיפה לתאונה וייאלץ לעמוד למשפט, ומחלתה הקשה של בתה הבכורה. לאור האירועים, תלמה נאלצת לעשות סדר בחייה שגורם לה להחליט לוותר על קריירה לטובת היצמדות לבתה יומם ולילה במאבקה בלוקמיה. במהלך הטיפולים הקשים של בתה, תלמה לומדת על עצמה המון, מי היא? כמה כח יש לה? מה גבול היכולת שלה במצב הקשה שאליו היא נקלעה? ועוד. תלמה מגלה כי בתוך כל הכאוס הזה, עדיין יש בחייה מקום לאהבה חדשה ולרגשות תשוקה חדשים ומסעירים כלפי אותו אדם פצוע שדפק על דלת ביתה ביום התאונה ומאז לא יצא ממחשבותיה. איך תתמודד תלמה עם כל המשברים? האם בתה תבריא? האם אחיה ייכנס לכלא? האם תכנע לתשוקותיה ותממשן? התשובות כמובן באות לידי פיתרון בסיפור. אהבתי את הסוף שמעורר המון מחשבות על עתידה של תלמה ועל בחירתה. ממליצה בחום!”

“ספר ביכורים העוסק לכאורה בנושאים מוכרים לעיתים מוכרים מדי עלול להיות הימור מסוכן. בספר הביכורים שלה עשתה גילה נאומן ימיני הימור בטוח. הרקע נראה רגיל לגמרי. זוג עורכי דין מצליחים, שתי בנות, שעות עבודה ארוכות מדי, כלכלה בטוחה וחיים שזורמים על מי מנוחות. ואולם, בכל השגרה הפסטורלית הזו משהו משתבש. החיים מתהפכים ברגע אחד ומי יודע לאן יתגלגלו. תאונת דרכים קשה וקטלנית היא הפתיח לשאר השינויים שיחלפו על תלמה, על בעלה, בנותיה וסביבתה. בעקבות התאונה זר מוחלט שקשור לתאונה מחפש מסתור בדירתה ופותח צוהר לרגשות ותחושות שנדמה שתלמה שכחה כי קיימים בה. אירוע רודף אירוע ומחלה קשה תוקפת את בתה ואף אחיה מעורב בתאונה בדרך כלשהי. עד כאן זו העלילה אבל מה מעבר לה? המון רבדים, שאלות ותשובות, ספקות ותהיות, שמות ודמויות. כולם נחוצים, כולם מוסיפים לעלילה וכולם בונים אותה בצורה כל כך יפה. תלמה, גיבורת הספר המספרת את הסיפור מייצגת את האמא, האשה, האחות והבת תוך חשיפה של מחשבות של כל אחד מהצדדים שהיא מייצגת. מיקי בעלה חובב מבטים על נשים באשר הן מבלי לשים לב מהי תחושתו של אישתו לגבי זה. אם ניתן ליבנו ונשים לב הרי שהוא מייצג גברים ובעלים רבים סביבנו שאולי קצת לא נעים לדבר על כך והספר ודמותו של מיקי היא חשיפה מלאה למה שמתרחש סביבנו. הספר כולו סובב סביב המוכר והידוע תוך שהוא נותן רגעי מתח וחיוך, אנחת רווחה ודמעה בזוית העין. יש בספר המון אהבה, המון ספקות ושאלות והוא מספק כל הזמן סקרנות להמשיך לקרוא ולהנות מכל עמוד ופרק. כריות אויר הן דימוי לבטחון. האם יחזרו השלווה והבטחון אל חייה ואל ליבה של תלמה? תענוג של ספר שכתוב בצורה קולחת, בשפה יפה ועשירה וניכר, כי גם ספריה העתידיים של הסופרת יהיו מוצלחים לא פחות.”

“"כריות אוויר" הוא ספרה הראשון של גילה נאומן ימיני. תחילתו בשנת 2005. באותה שנה הארץ געשה. הכנסת אישרה את חוק יישום תוכנית ההתנתקות, במסגרת התוכנית צה"ל השלים את הנסיגה מרצועת עזה, וזו גם השנה שהשליטה הישראלית ברצועת עזה הופסקה לאחר 38 שנים. בסוף אותה שנה אריאל שרון-ראש הממשלה דאז, עבר אירוע מוחי ראשון. דבר מכל מה שכתבתי בפסקה הקודמת לא הדאיג את תלמה שדות, כי תלמה שדות הייתה נשואה למיקי ב"עושר". שניהם עסקו בעריכת דין ולהם שתי בנות: דרלי וטליה. מיקי-עו"ד עצמאי שאחד מתחביביו הוא לפלרטט עם בנות המין היפה. גם אחרי מספר שנות נישואים, לא תמיד תלמה צלחה את "הקריצות" הללו, והתופעה גרמה לה לא פעם לאי-נוחות. כמעט כל מה שאישה צריכה היה לתלמה... בעל חתיך, קריירה, חברות, בנות מוצלחות, הורים תומכים ווילה בפרברים. ובכל זאת... היא התהלכה בינה לבין עצמה עם "חסר". השאלה היא האם תצליח להשלים את החסר? בתוך בלון ה"עושר" הזה הסתתרו להן מערכות יחסים מורכבות עם מספר דמויות: אחיה-שביט שמוגדר כ"כבשה שחורה" של המשפחה. מיקי-בעלה שרואה תמיד את האור בקצה המנהרה וגם קורץ לכל חצאית. גורו-הבוס הישיר של תלמה. הוריה: רוזה ומישקה הבנות: דרלי וטליה חברותיה הקרובות: בושם ודיתה וגם קרול שטרגדיה נחתה על משפחתה. מה קורה שבבוקר פסטוראלי שתלמה עם עצמה בביתה, ולאחר שהבנות כבר הוסעו למוסדות הלימוד על ידי מיקי, פתאום משום מקום נוחת נרי בפתח ביתה? מעת המפגש עם נרי, חייה של תלמה מוצפים בבועות חיים, וכל בועה מכה בה, החל ממידע נוסף ומפתיע, מכשולים, טרגדיות ועוד. כל הבועות הללו מאיימות לנפץ את חייה השלווים לרסיסים, כזכוכית חסינה שקיבלה בעיטה מכדור. תלמה כשמה כן היא, מלבד תקופת הפרחים תמיד הלכה בתלם. איך זה קרה פתאום שגלים סוערים שוטפים את חייה, ומאיימים לרמוס כל חלקה טובה, ויחד איתן מנקרות בה התחושות של "עזבו אותי"? האם תלמה תצליח לצאת מאותם קווים של כן ולא ותיתן חירות לתשוקותיה? האם אלה אותן תשוקות שעטופות בכריות האוויר שמצילות חיים בעת סכנה? העלילה מחולקת לארבעה חלקים מובנים כפאזל, שכל חלק קשור בחלק הקודם לו, וכל חלק חושף רובד נוסף מהרבדים שתלמה קיפלה לתוך עצמה. החלק השלישי של הספר, הכי נגע לליבי ומתרכז במחלתה של דרלי. זהו פרק המגולל דילמות, קשיים, עליות ומורדות. בפרק זה מופר האיזון המשפחתי והוא הודגש במיוחד. לשכנע ילדה שקרחת זה אופנתי כי... ואז לשמוע מתוך זוג עיניים בוהות שאלה "מה מרגישים כשמתים?" (עמוד 174) זה לא קל... בחלק הרביעי גילה נאומן ימיני שילבה סצנה, שתלמה מכינה קציצות בשר למשפחה. לדעתי זו מטאפורה מצוינת שמצליחה להכניס את הקורא להרהוריה של תלמה. "אני בוהה בהן מתבשלות לאטן, ותוהה על הזיקה הסמלית בין אופן הכנתן לכדי גושי בשר מטושטשי זהות ואחידים בצורתם, לבין האופן בו נוצרנו אנו, בני האדם, בידי ישות נעלמה; כיצד חוויות כלל-אנושיות, אירועים ומקרים חסרי הבחנה, הופכים אותנו ליצורים דומים, נטולי כל ייחוד, מעין עיגולי מטרה, או פלחים ברולטה נסתרת...." (עמוד 187) גם את המטאפורה על הפנינה שהזכיר נרי לתלמה אהבתי. "כן, פנינה. לא כולם יודעים, אבל הפנינה היא תוצר של תהליך שמתרחש בכלל אצל הצדפה-ברגע שגוף זר, כמו גרגיר של חול ואפילו סתם טפיל, פולש אליה, היא מפרישה חומר מיוחד שעוטף, מצפה ומחליק את הפולש לצורת חרוז שהוא בעצם הפנינה, ובכך מונעת הצדפה את הנזק ואת האי-נוחות מהחיכוך שנוצר ביניהם-"... (עמוד 246) האם גם תלמה הצליחה להשתמש באותו חומר מיוחד שעוטף את הפנינה? בחירת השמות על ידי גילה נאומן ימיני מעניינת: תלמה-תלם שביט-(אחיה של תלמה) כוכב לא מואר שזקוק לשמש. ומי הייתה השמש בחייו? – תלמה. טליה-כינוי לכבשה צעירה והיא אכן הייתה הבת הצעירה דרלי-הבת הבכורה ושמה הורכב מדר שהוא חומר המשמש לציפוי פנינים, וקשור לדימוי המטפורי שהוזכר מעלה. מיקי שהוא בעצם קיצור של מיכאל... האם מיכאל המלאך? אולי? תלוי את מי שואלים... הסופרת מגוללת כאן עלילה בדויה, כואבת ודרמתית, הכתובה מהלב שמעלה שאלות רבות, ומחדדת את ההבדלים בין מה שאנו רוצים להאמין, לבין המציאות בפועל. החלק האחרון של הספר מותיר את הקורא בהרהורים, ומטיל ספק דווקא בכל מה שנראה מובן אליו. מאידך גיסא, מסקרן איך תלמה בחרה להמשיך לצעוד במשעולי החיים? גליה נאומן ימיני כותבת נהדר, אבל ניכר שכתיבתה מבוצעת לעיתים מתוך להט, כעץ שענפיו פונים לכל כיוון ללא עיצוב. לדעתי עריכה הדוקה, עם הפחתה של חלק מהקטעים, שבעיניי היו מיותרים, או מפורטים יתר על המידה, היו מהווים ערך מוסף לחווית הקריאה. לא תמיד אהבתי את מיזוג המילים הלועזיות ששורבבו לתוך הטקסטים, ולמזלי כדוברת איטלקית הן לא עצרו אותי. במחשבה נוספת השילוב של שפה נוספת, עלול להוות "עיצור" בשטף הקריאה, ועוד במיוחד שבמקרה הזה יש מוטיב של "פירוט יתר". מהכתיבה ניכר שנעשתה כאן עבודת מחקר יסודית, במספר נושאים שמעשירים את הקורא במידע כמו: מחלת הלוקמיה, פסקי דין, מוסיקה ועוד. בהתעלם משתי הפסיקות הקודמות, אני ממליצה על הספר, ומרשה לעצמי להשתמש במשפט מתוך הספר "כל החיים לפניו" של רומן גארי "הפחד הוא סימן לחיים." בשורה התחתונה: כשהנורית של כריות האוויר דולקת בלוח השעונים , אל תמתינו... רוצו למוסך. לי יניני פרוזה-מקור, הוצאת גוונים, 282 עמודים, שנה: 2016”

“ספר ביכורים מצוין, סוחף מהעמוד הראשון. רומן מתח קיצבי ששומר על עניין לכל אורכו. הספר מתמודד עם נושאים רבים כגון: קריירה, חברות, זוגיות, הורות ואהבה תוך כדי התמודדות עם אובדן ועם מחלה קשה במשפחה. תלמה נשואה למיקי, יש לה חיים טובים, הרבה כסף, בעל נאה, חברות נפש וקריירה מצליחה בתור עורכת דין. הקריירה גובה ממנה מחיר כבד והרבה שעות וכמובן שזה בה על חשבון הזמן שהיא יכולה להקדיש לגידול שתי בנותיה. גם בעלה עורך דין ועובד מסביב לשעון. יום אחד מתרחשת תאונה ליד מקום מגוריה שבה מעורבת חברתה הטובה של בתה. רגע אחרי התאונה, דופק אדם פצוע, שהיה מעורב בתאונה, על דלת ביתה ומבקש להסתתר במחסן ולקבל עזרה. מאותו יום, חייה של תלמה משתנים. מחיי שגרה נוחים, היא נכנסת לחיים סוערים הכוללים מאורעות לא פשוטים שנוחתים עליה בזה אחר זה: התאונה הקטלנית שתשפיע מאד עליה ועל בתה, הגילוי שאחיה קשור בדרך עקיפה לתאונה וייאלץ לעמוד למשפט, ומחלתה הקשה של בתה הבכורה. לאור האירועים, תלמה נאלצת לעשות סדר בחייה שגורם לה להחליט לוותר על קריירה לטובת היצמדות לבתה יומם ולילה במאבקה בלוקמיה. במהלך הטיפולים הקשים של בתה, תלמה לומדת על עצמה המון, מי היא? כמה כח יש לה? מה גבול היכולת שלה במצב הקשה שאליו היא נקלעה? ועוד. תלמה מגלה כי בתוך כל הכאוס הזה, עדיין יש בחייה מקום לאהבה חדשה ולרגשות תשוקה חדשים ומסעירים כלפי אותו אדם פצוע שדפק על דלת ביתה ביום התאונה ומאז לא יצא ממחשבותיה. איך תתמודד תלמה עם כל המשברים? האם בתה תבריא? האם אחיה ייכנס לכלא? האם תכנע לתשוקותיה ותממשן? התשובות כמובן באות לידי פיתרון בסיפור. אהבתי את הסוף שמעורר המון מחשבות על עתידה של תלמה ועל בחירתה. ממליצה בחום!”

“ספר ביכורים העוסק לכאורה בנושאים מוכרים לעיתים מוכרים מדי עלול להיות הימור מסוכן. בספר הביכורים שלה עשתה גילה נאומן ימיני הימור בטוח. הרקע נראה רגיל לגמרי. זוג עורכי דין מצליחים, שתי בנות, שעות עבודה ארוכות מדי, כלכלה בטוחה וחיים שזורמים על מי מנוחות. ואולם, בכל השגרה הפסטורלית הזו משהו משתבש. החיים מתהפכים ברגע אחד ומי יודע לאן יתגלגלו. תאונת דרכים קשה וקטלנית היא הפתיח לשאר השינויים שיחלפו על תלמה, על בעלה, בנותיה וסביבתה. בעקבות התאונה זר מוחלט שקשור לתאונה מחפש מסתור בדירתה ופותח צוהר לרגשות ותחושות שנדמה שתלמה שכחה כי קיימים בה. אירוע רודף אירוע ומחלה קשה תוקפת את בתה ואף אחיה מעורב בתאונה בדרך כלשהי. עד כאן זו העלילה אבל מה מעבר לה? המון רבדים, שאלות ותשובות, ספקות ותהיות, שמות ודמויות. כולם נחוצים, כולם מוסיפים לעלילה וכולם בונים אותה בצורה כל כך יפה. תלמה, גיבורת הספר המספרת את הסיפור מייצגת את האמא, האשה, האחות והבת תוך חשיפה של מחשבות של כל אחד מהצדדים שהיא מייצגת. מיקי בעלה חובב מבטים על נשים באשר הן מבלי לשים לב מהי תחושתו של אישתו לגבי זה. אם ניתן ליבנו ונשים לב הרי שהוא מייצג גברים ובעלים רבים סביבנו שאולי קצת לא נעים לדבר על כך והספר ודמותו של מיקי היא חשיפה מלאה למה שמתרחש סביבנו. הספר כולו סובב סביב המוכר והידוע תוך שהוא נותן רגעי מתח וחיוך, אנחת רווחה ודמעה בזוית העין. יש בספר המון אהבה, המון ספקות ושאלות והוא מספק כל הזמן סקרנות להמשיך לקרוא ולהנות מכל עמוד ופרק. כריות אויר הן דימוי לבטחון. האם יחזרו השלווה והבטחון אל חייה ואל ליבה של תלמה? תענוג של ספר שכתוב בצורה קולחת, בשפה יפה ועשירה וניכר, כי גם ספריה העתידיים של הסופרת יהיו מוצלחים לא פחות.”