“ספר מתח שמספר לכאורה על עלייתו של דאעש.
שני מוטיבים בסיפור זה : המעשים הנואלים של השלטונות, ו"תאונות היסטוריות".
חציו הראשון של הספר, מתרכז באחמד אל זארקאווי שמצליח לבנות ארגון טרור בעיראק.
בין השורות עולים שני הנושאים המרכזיים:
- זארקאווי היה אסור בירדן כטרוריסט מסוכן בבית כלא קשה במיוחד. והנה חילופי מנהיגים או ליתר דיוק, ירושה של המלוכה על ידי המלך עבדאללה עקב מות אביו חוסיין, מפרקת , את ההיגיון הצרוף של היורש, וכמחווה של רצון טוב ודף חדש , משוחרר גיבורנו לחופשי .
והוא הפלא ופלא, חוזר להיות טרוריסט מסוכן יותר.
- עיראק , לאחר הפלישה, הפכה לשדה התגוששות של ,( לקרוא בלחש שאף אחד לא ישמע ), האסלאם הקיצוני, משתי סיבות:
א. הריק שנוצר אחרי סילוק המשטר של סאדם חוסיין, והנאיביות של האמריקאים כי ברגע שתתאפשר דמוקרטיה במקום מסוים בעולם, היא מיד תקפוץ.
ב. האמריקאים לא הכינו כל תכנית ליום שאחרי ההשתלטות על עיראק, וכתוצאה מזה , הפכו סורי הגפן האמריקאית נוכרים לתושבים העיראקים למיניהם.
דרך אגב, לאמריקאים היו פעמוני אזעקה מוקדמים, כמו העובדה, שאינה כתובה בספר, כי לפני הפלישה, הם שפכו כמה מיליארדים של דולרים על השבטים בצפון עיראק וקבלו אפס נאמנות.
הספר כתוב נפלא. כמעט כרומן מתח. עם דמויות אמתיות.
הכותב השכיל להתרכז במספר מצומצם של דמויות והקל על הקריאה והבנת המצב שנוצר.
בסוף הספר נותרתי עם השאלה: אם אל בגדדי , מנהיג דאעאש, יסולק, ואפילו הקואליציה המשולשת של היום קרי: סוריה , רוסיה ואיראן "ינצחו". האם השקט יחזור לאזור? תמהני.
הספק שלי הוא כמה זמן יחזיק "ניצחון" כזה, והאם בסוף נצטרך אנו, ישראל, להיות האשמים במצב?
הספר מומלץ מאוד לקריאה, כי הוא מביא תהליכים גדולים ממבט של פרט: אל זרקאווי מיודענו ( אללה ירחמו), האנליסטית של ה CIA', מלך ירדן ועוד ועוד .
רוצו לקרוא כדי להבין היכן אנו נמצאים.”