מה היה קורה אילו מקור ההשראה של פרויד ויונג היה התנ"ך ולא המיתולוגיה היוונית? במקום מיקוד בלעדי בקונפליקט בין דורי, בין ילדים והורים, הם היו מגלים את החשיבות של אחים ואחיות במרחב החברתי ובחיי הנפש. המקרא וספר בראשית רוויים בסיפורים על אחים ואחיות והיחס ביניהם – קריאה בהם היא פעולה של דמיון פעיל. סיפורי האחים והאחיות הטעונים במקרא הם נקודת המוצא לספרו של הנרי אברמוביץ'. מהם הוא יוצא, מתאר וחוקר את המתחים בין אחים ואחיות כפי שהם משתקפים בתרבויות נוספות ובמיתוסים הודיים.
 
בילדותנו אנו מבלים יותר זמן עם אחינו ואחיותינו מאשר עם הורינו; הקשר איתם נמשך פרק זמן ארוך יותר. חיינו כאחים ואחיות מתנהלים לאורך הציר של שיתוף פעולה ותחרות. אנו לומדים על נאמנות ומאבק מאחינו ואחיותינו יותר מאשר מכל אדם אחר. ספר זה מתבונן בהתפתחות יחסי אחים כתהליך המגיב למתחים ביניהם, ככזה המכונן את זהותם זה מול זה.
 
מכיוון שאחים ואחיות והיחס ביניהם הם מרכיב יסודי בחוויה האנושית, מפתיעה העובדה שעד כה ישנה התייחסות מעטה לכך בפסיכולוגיית המעמקים. המחקר והלימוד של קשרי אחים ואחיות מתקשים להתפתח גם בשל העובדה שאין בנמצא מילון מושגים מקובל לניתוח קשרים אלה. הנרי אברמוביץ' מציע שפה חדשה לדיון והבנה של דינמיקת אחים בתוך המשפחה, כמו גם במרחב הטיפולי. החשיבות הקלינית של העברה אחאית – העברת-נגד אחאית, אחים כדמויות התקשרות, זהויות מנוגדות – מתוארת דרך תיאורי מקרה.
 
הנרי אברמוביץ הוא פסיכולוג קליני, אנתרופולוג ומחנך רפואי; הנשיא הראשון של המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית; משמש כפרופ' בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.