"אַבָּא, אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא לָנוּ סִפּוּר?" שׁוֹאֵל אוֹסקְַר.
אַבָּא־תַּיִשׁ מסְַכִּים, וְהַיְלָדִים בּוֹחֲרִים סִפּוּר עַל זְאֵב. "זֶה כֵּיף לְפַחֵד,"
הֵם מַרְגִּיעִים אֶת אַבָּא הַדּוֹאֵג, אַךְ מעֵַמּוּד לְעַמּוּד גּוֹבֵר פּחדֲָם
ואְַבָּא צָרִיךְ להְַזכְִּיר לָהֶם: "אֵין זְאֵבִים בַּיַּעַר שֶׁלָּנוּ."
האמנם?
סִפּוּר מַחְכִּים וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַל פַּחַד וְעַל כֹּחוֹ שֶׁל סִפּוּר