דּוּנִי חוֹזֶרֶת! הַיַּלְדָּה הַשְּׂמֵחָה שֶׁהִקְסִימָה מִילְיוֹנֵי יְלָדִים בַּסֵּפֶר הַחַיִּים הַמְּאֻשָּׁרִים שֶׁלִּי שָׁבָה בְּהַרְפַּתְקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶב, אֲבָל גַּם הַרְבֵּה אֹשֶׁר.
דּוּנִי מִתְקַשָּׁה לְהִתְרַגֵּל לְכָךְ שֶׁחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה אֶלָה-פְרִידָה עָבְרָה דִּירָה. וְלֹא רַק זֶה, יוֹם אֶחָד שְׁתַּיִם מֵחַבְרוֹתֶיהָ לַכִּתָּה כּוֹעֲסוֹת עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתָהּ. הֵן מִתְעַלְּמוֹת מִמֶּנָּה וְאָז צוֹבְטוֹת אוֹתָהּ, וּבַסּוֹף הַמּוֹרָה מַאֲשִׁימָה אֶת דּוּנִי בַּמְּהוּמָה.
דּוּנִי מַרְגִּישָׁה בּוֹדֵדָה וַעֲצוּבָה מְאוֹד. אֲבָל אָז קוֹרֶה מַשֶּׁהוּ מַפְתִּיעַ שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת הַכֹּל לְטוֹבָה!
הַלֵּב שֶׁלִּי קוֹפֵץ וְצוֹחֵק הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן, וְהַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי.
מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לַסֵּפֶר הַחַיִּים הַמְּאֻשָּׁרִים שֶׁלִּי, רַב-מֶכֶר בִּשְׁוֶדְיָה, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וּבְיִשְׂרָאֵל, וְזוֹכֶה עִטּוּר "הַפִּנְקָס" לְסֵפֶר רֵאשִׁית קְרִיאָה מִצְטַיֵּן:
"לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד." (מִרְיָם קוּץ, "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת")
"מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת." (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, "הָאָרֶץ")