“קראתי את הספר הזה בסמוך למועד יציאתו ולקח לי זמן לכתוב את הסקירה עליו.
לקח לי זמן כי לא הייתי בטוחה מה אני חושבת עליו ועכשיו החלטתי שאני כן רוצה להמליץ לכם עליו בהסתייגות קלה, ובכל זאת אני ממליצה עליו.
הספר הוא רומן חושני קליל, סוחף וברגעים מסוימים אף מותח,אשר נקרא בשעות ספורות.

הספר מגולל בראש ובראשונה את סיפורה של אמיליה, דוגמנית מצליחה ואישה אמיצה, שעברה טרגדיה בחייה, והיא הרבה יותר מאשר רק פנים יפות וגוף הורס. אל מולה עומד האחד והיחיד, שון, חתיך הורס וסקסי אשר יודע היטב "מה הוא שווה" או כמו שאמיחיה מכנה אותו "אדוניס" בכבודו ובעצמו. כאשר הוא מחליט שאמיליה תהיה שלו, אף אחד לא יכול לעמוד בדרכו, גם לא אמיליה עצמה, שבסופו של דבר, איך לא, נופלת שדודה לרגליו, בניגוד לכל מה שהבטיחה לעצמה ולו.

זוג נוסף בספר הוא זואי, הסוכנות האישית של אמיליה, ואנדרו. על אף הכרזותיה הרבות של זואי, שהיא לא מחפשת קשר רציני אלא רק סטוצים, גם שם מתפתח משהו. האם יחזיק מעמד? האם לא?

בספר לקראת הסוף מפתיע טוויסט מרשים ביותר. ( ואני קוראת ספרי מתח רבים) ועל כך שאפו ענק לאליס.
העריכה בספר ראויה אף היא לציון, הכתיבה מהודקת ולא נמצאו טעויות לשוניות. (ומי שמכיר אותי יודע שאני היסטרית בעניין הזה).

אז למה בכל זאת התלבטתי האם להמליץ עליו ? הסיבה היחידה היא השימוש בשפה הבוטה. בספר יש מילים שהיה לי קצת קשה לקרוא. ולא בגלל שאני חסודה וצנועה. אני קוראת המון, והמון ספרות רומנטית ואירוטית, ועדיין הרגשתי שיש שימוש רב מידי במילים גסות ובוטות, אבל, וזה אבל גדול, זו רק אני, וזוהי רק דעתי, ויותר מכך, ייתכן שאליס בחרה במתכוון להתאים את המילים לדמויות הללו שיצרה, וזה בסדר גמור.
וזאת הסיבה, שאני חושבת שכן צריך לציין את הספר הזה לטובה, וחבל שהוא יפוספס, שהרי כל חוות דעת מסתכמת בסופו של דבר בחוויה אישית של הקורא.

אז, אם חשקה נפשכם בספר סקסי קליל ומושך, אתם מוזמנים להעביר איתו כמה שעות של כיף.

קריאה מהנה.”