תיאוריה וביקורת הוא כתב-עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל במתכונת דו-שנתית, שהחל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים".
המערכת שואפת לפרסם מאמרים ומסות שמפתחים כלי מחשבה תיאורטיים ביקורתיים, ובו בזמן עוסקים במורכבותו ובייחודו של ההקשר המקומי.
אף שכתב העת אינו בעל יומרה להיות "ישראלי", הוא משמש במה לעיסוק בישראל כמקום, כחברה וכתרבות. כתב העת יפרסם מאמרים שהדיון התיאורטי בהם מצוי בזיקה מפורשת למציאות הישראלית או מאמרים שעוסקים בחומרים מקומיים.
שאלת ה"מקום" תוגדר על ידי המערכת באופן רחב ופתוח. כתב העת מבקש לחרוג מן הגבולות הדיסציפלינריים המקוובלים באקדמיה ומזמין כתיבה בין-תחומית ורב-תחומית מתוך ביקורת מתמדת על גופי ידע קנוניים.
בגיליון 44 | קיץ 2015 - הודו / ישראל
פתח דבר: הודו / ישראל | איתן בר-יוסף
* "אדמתו הנבחרת של אלוהים": התנ"ך, צמיחת האינדולוגיה וכינונו של "המזרח" | עפרי אילני
* השיבה להודו, או: הדמיון האנלוגי וגבולותיו גישה חופשית | אריה דובנוב
* ספרות החלוקה: על פדגוגיה ופוליטיקה בהשוואה בין הודו לישראל | איילת בן–ישי
* ניהול "אוכלוסיות מסוכנות": מפרקטיקות חירום קולוניאליות לחוקי המאבק בטרור בהודו ובישראל| יעל ברדה
* לפאתי מזרח: יחסו של דוד בן–גוריון להודו ולבודהיזם | אבי שילון
* ישראל והודו בין דמוקרטיה ללאומנות: דואליות נורמטיבית בחברות שסועות | אילת הראל–שלו ושרינה חן
* מסע אחר: חוויות של הורי פונדקאות ישראלים בהודו | צבי טריגר
* תיקון בשלט רחוק: אמביוולנטיות פוסטקולוניאלית ונוסטלגיה ציונית במסע של "כוכב נולד" להודו | ארן ליביו
מסה וביקורת
* יניב איצקוביץ', מונסון ישראלי
* דני רוה, האופסימיסט: הפילוסופיה של סעאדת חסן מנטו
* פנינה מוצפי–האלר, אתנוגרפיה נוודית: תלישות ותנועה במרחבי רג'סטן
* אסא דורון וניר אביאלי, אנשים שאינם במקומם: לכלוך בהודו ובישראל
* קציעה עלון, גוף, מצלמה, צבע: תצלומי הגוף היהודי–הודי
* חני לרנר, על תפקיד החוקה בתנאים של אי–הסכמה לאומית: מבוא לנאומו של * "ר אמבדקר, מתוך נאום באספה המכוננת של הודו, 4 בנובמבר 1948
* אהונה פנדה, ההיסטוריה הדתית של ההינדואים וההווה הליברלי של הודו
* מריאנה רוח–מדבר, "הודו לה' כי טוב": מבט על ישראלים (י)הודים לאור תזת מִזרוח המערב
* יגאל ברונר ודוד שולמן, למפות את המרחב ואת הזמן: מסר מתת–היבשת ההודית