“״התחילו לזרוק עלינו אבנים כשהייתי בן שבע… מעט לפני סוף כיתה ג׳ התחילו לזרוק עלינו גם בקבוקי תבערה… עברו עוד שלוש שנים עד שהתחילו לירות עלינו״
זו המציאות חברים, זו המציאות שהתקשורת לא נוטה לספר לכם עליה - אלפים של תושבים ישראלים חיים תחת תופת תמידית בשטחי יהודה ושומרון, סובלים תחת אוזלת היד של הממשלה, של התקשורת, של העם שלהם עצמם. אלפי יהודים שכואבים את המציאות הקשה הזו בשטחים שמוגדרים ״אחרי הקו הירוק״.
שגיא כהן, בהביאו לנו את הספר הזה, עושה לנו מין אשנב לעולם הזה ללב ליבם של אותם ׳מתנחלים׳ שגרים בשטחים הלא פשוטים האלה, אנשים שחווים יום יום, על בשרם, את הכאב הזה ואת הקושי הזה.
הכל מסופר מפיו של נער שנולד וגדל לתוך זה בישוב מעלה חשמונאי - הוא מספר כיצד התחילו חייו, חיי נער בישוב דתי לאומי, גדלו לחיי נער שאימו נפגעת בפיגוע ירי באוטובוס בדרכה הביתה, חיי נער שגדל למציאות לא פשוטה בה הוא מוקף באויבים, חיי נער שלא בטוח מה נכון ומה לא נכון - האם זו הדרך? האם יש עוד דרך? איפה נמתח הגבול בין אסור ומותר ומה זה העולם הזה שם בחוץ ולמה לא מבינים אותנו?
כן, יש כאן ביקורת נוקבת כלפי הכל בערך - הן כלפי אותן התנחלויות, הן כלפי הדת, הן כלפי גידול ילדים ב״מקום שכזה״ ומעט ומעט ביקורת כלפי ערביי השטחים, שהבה נודה באמת - לא תמימים כלל.
את הספר סיימתי כבר לפני ימים, וישבתי ושברתי את הראש איך אני ניגשת לסקור אותו לעזאזל?
עד עכשיו לא הצלחתי להבין.
העמדה שלי ברורה ועדיין בחרתי את מילותיי בקפידה על מנת לנסות לא להסיט את לב הקורא העתידי לכאן או לכאן. קשה לשמור על נייטרליות כאשר ספר כזה מובא בפניי או בפני כל אחד עם דעות מוצקות. זה ספר שהנושאים בו בוערים כל כך בגוף שקשה שלא להיכנס לעומקו ולא להתעצבן או לכאוב או לשמוח ואפילו לנסות מעט מעט להבין מכל הצדדים.
קשה לי גם להמליץ או לא להמליץ - בסופו של דבר ספרים עם אמירה פוליטית ברורה, עם הגדרה שבה מובאים אנשים מסויימים במציאות מסוימת לעיתים לא נראית לנו כמשהו נוח לקריאה, בטח לא במציאות בה אנחנו חיים. אם הייתם לוחצים עליי רוב הסיכויים שהייתי ממליצה לכם לקרוא את הספר בין אם אתם בצד הימני או השמאלי של המפה הפוליטית - כל אחד יכול למצוא את אזור הנוחות שלו בספר, וגם אם לא, זה מצוין! ספר שגורם לתהות על קנקננו הוא ספר נהדר בעיני ובסופו של דבר אני חושבת שזה ספר טוב. ההחלטה אם בא לכם להיכנס לעומק הדברים - נתונה בידכם.”
