“"חדשנות במלחמה" מאת מקס בוט (הוצאת מודן ומשרד הביטחון, 2015), עוסק במהפכות בעולם המלחמה ובצורך ללמוד מן ההיסטוריה בכדי להתכונן לעתיד. לשם כך בחר בוט בשורה של מערכות מן העבר, החל מפלישת שארל ה-8 מלך צרפת לאיטליה וכלה במלחמות שניהלה ארצות הברית בעיראק ואפגניסטן. המערכות שמנתח בוט בספר לקוחות מארבע תקופות שבהן החדשנות הצבאית הגיעה לממדים מהפכניים – מהפכת אבק השריפה, המהפכות התעשייתיות הראשונה והשנייה ומהפכת המידע. בוט בוחן את השפעת מטח קליעים על חיילי הקו הראשון, כיצד הושפעו אנשי יחידת נושאי כידון מסתערת מאש מכונת ירייה ועוד. בוט מנתח את הדברים בדרגות הפיקוד השונות מהאסטרטגיה לטכנו-טקטיקה. כך למשל, הוא מדגים את הצורך בפיקוח אזרחי על הצבא באמצעות חוק גולדווטר-ניקולס (שחוקקו סנאטור רפובליקני וחבר קונגרס דמוקרטי) ש"קבע שרשרת פיקוד ברורה העוברת מן הנשיא למזכיר ההגנה, ולמפקד פיקוד אזורי. העולם כולו חולק לאזורים גדולים, אש הוכנסו תחת פיקודו של גנרל או אדמירל בדרגת ארבעה כוכבים, שיש לו סמכות מלאה על כל הכוחות האמריקניים שבתחום שיפוטו" (עמוד 396). חוק זה שינה את מבנה הצבא כך שהתאים, בפיקוד ובשליטה בכוחות, למערכות העיד.

מנגד מתאר בוט את החייל בקרב ואת מפקדו הנאבק להשתלט על הלוגיקה חסרת הרחמים של הטבח. בוט טוען כי כל כוח צבאי המתעלם מן השינויים הטכנולוגיים, ולא נערך כנגדם הן מבחינת חימוש מתקדם וחשוב מכך באמצעות תורת הפעלה משולבת ומתאימה, יובס בשדה הקרב. דוגמה בולטת לטענתו של בוט היא בסיפור ממלחמת המפרץ, 1991, כאשר תקפו כוחות משוריינים עיראקים את עמדת הפיקוד של מפקד האוגדה ה-1 של הנחתים, גנרל מייק מיאט. "היחידה שהגנה על עמדת הפיקוד, כללה מחלקה אחת החמושה בטילי טאו (TOW – טיל הנורה ממשגר, בעל עקיבה אופטית, מונחה תיל) נגד טנקים, ופלוגה אחת של רכבים משוריינים קלים (LAV) החמושים בתותחים מוזני שרשרת בקוטר 25 מילימטרים, שיכולים לירות מאתיים פגזים בדקה. האחראי להגנה היה אדי ריי גדל-הגוף, שחקן פוטבול לשעבר במכללה. ריי, שגדל בגטו בדרום-מרכז לוס אנג'לס, התגייס לחיל הנחתים לאחר שקריירת המשחקים שלו נקטעה בגלל פציעות, מפני שבדומה לאפרו-אמריקנים רבים, ציפה ליחס הוגן בצבא. כעת השיב לחיל מעל ומעבר, בתמורה לאמון שנתן בו. קפטן ריי התרוצץ הנה והנה ברכב המשוריין הקל שלו, וניהל הגנה נואשת נגד כוח גדול פי כמה משלו. בגיבוי מסוקי קוברה הצליח ריי לא רק להציל את עמדת הפיקוד, אלא אף להשמיד את רוב התוקפים. חמישים כלי רכב משוריינים של האויב היו לחורבות עשנות, ולמעלה מ-250 עיראקים נלקחו בשבי, בשעה שפלוגתו של ריי לא איבדה ולו חייל אחד – הישג שבזכותו קיבל ריי את העיטור השני בחשיבותו במהלך שירותו, עיטור הגבורה של הצי" (עמוד 409).

הנקודה של בוט ברורה. כוח טכנולוגי עדיף, עם תורת הפעלה מתאימה ניצח כוח עדיף בסדרי כוח. כך היה תמיד וכך יהיה תמיד. בוט, עמית בכיר בתחום הביטחון הלאומי במועצה ליחסי חוץ בארה"ב, משמש כעורך וכותב בעיתונים וכתבי עת נחשבים. הוא פרסם ארבעה ספרים בנושאי ההיסטוריה הצבאית. ספרו זה, הראשון הרואה אור בעברית, כתוב באופן רהוט וקולח ומתכתב עם ספרים אחרים בתחום כמו "אמנות המערכה" מאת שמעון נוה ו"מלחמה ואנטי-מלחמה"מאת אלווין והיידי טופלר. מרתק!!!”