"לאחר תכנונים רבים ותוכניות אין קץ, היא סוף סוף קיימת. זה לקח אמנם לא מעט שנים וגבה מאות מיליוני שקלים — שרובם נזרקו לפח בגלל תכנונים לקויים, בגלל מכרזים שהזוכים לא עמדו בהם, ועוד לא מעט סיבות שבגינן נערפו ראשים רבים — אבל בעיר העתיקה של ירושלים יש תחנת רכבת ראויה לשמה. אל התחנה ידהרו קרונות מתל אביב, מבאר שבע, מחיפה, מנהריה ומאילת, ויהפכו את האגן הקדוש לנגיש לכל אזרחי ישראל ולכל היהודים המעוניינים לבוא ולהטמין פתק בכותל מבלי לבזבז זמן מיותר ומאמץ ומבלי להוציא כסף מיותר על דלק, שמחירו מאמיר בלי גבול. בעבור שלושים שקלים יוכלו יהודי הארץ להיאסף מקצותיה אל לבה ולבקש מבוראם כל אשר חפצו."
"קו חיפה – ירושלים" הוא רומן ריאליסטי המתרחש בין ירושלים לחיפה. יהושע, נער חרדי ובנו של השר לענייני ירושלים בוחר להתגייס לצה"ל בניגוד לדעת אביו ולדעת הקהילה בה הוא חי. כצפוי הוא מגורש מהבית ועובר לשרת בצפון. ביציאותיו השבועיות לחיפה הוא מגלה את הרומן "האמן ומרגריטה". מרגע היכרותו עם הרומן חייו משתנים ללא היכר והוא מנתב את חייו לנתיב שאפילו הוא לא ציפה לו כשיצא בגלוי נגד אביו ונגד קהילתו.
בעושר לשוני ותרבותי רב, פורש בפנינו ישראל חינטייב את סיפורה של הישראליות, דרך עיסוק פוליטי בסלילת רכבת בישראל. המעשה הבירוקרטי משמש כרקע לבחינת מערכות יחסים בין גברים ונשים, שולטים ונשלטים. המחבר הציב לעצמו כמשימה לסיים את סיפורה של עירשלם ופונטיוס פילאטוס שהתחיל ב"האמן ומרגריטה" של בולגקוב, ומתכתב עמו. הספר שואב מן הספרות הישראלית, התנ"ך וממיטב הקלאסיקה הרוסית והוא בבחינת מעט המכיל את המרובה, ומשמש מצע לבחינת רעיונות לגבי מהותה של הישראליות.
ישראל חינטייב, מעיד על עצמו כך: אני בן 32 ומאחורי לימודי ספרות באוניברסיטת תל אביב בין השנים 2011-2008. לפני 4 שנים בערך כתבתי את הספר. כפקיד קבלה בבניין מגורים ברמת גן במשמרות לילה בשנה האחרונה ללימודי ספרות, במקום לכתוב עבודות כתבתי את הרומן הזה. הסיפור עלה לי בתואר אבל נהניתי מכל שניה של הכתיבה שלו.