שנות השבעים בקיבוץ שדה דגן. החלום הסוציאליסטי של המייסדים חדורי השליחות עדיין מכתיב את אורחות החיים במקום, אך בחיי היום־יום פורצות סנוניות ראשונות את הדרך אל מימוש רצון הפרט.
דורין היפה, ילדת טבע ברוכת כישרונות, הגיעה אל הקיבוץ עם חברי גרעין נח"ל חדורי אידיאולוגיה, אך חבל סמוי מפריד בינה לבינם. היא אוהבת את המרחבים ואת החופש ולהכיר אנשים שבאו מעבר לים, אולם בסתר לבה מקנאה בהם על דרכם הסלולה ונטולת הספקות.
בקיבוץ מתוודעת דורין לסיפורי חיים שדומים להם לא הכירה ולתעלומה מסתורית: קובי, בן משק אהוב ומוערך, נעלם יום אחד והותיר אחריו זוג הורים המומים, בת זוג מבולבלת והרבה חברי ילדות מודאגים.
מבעד לסיפוריהן של דורין וחברותיה: עדה שמצאה בקיבוץ מפלט לאחר שנכנסה להיריון; נורית שהגיעה לקיבוץ כנערה מבית עני; וכריסטינה הדנית שהגיעה לקיבוץ כמתנדבת והנסיבות קשרו אותה למקום — מצטיירים החיים בקיבוץ על מורכבותם ועל הלבטים שהם מעלים.
עליזה חדד, תושבת חיפה, חברת גרעין נח"ל בצעירותה, חיה כמה שנים בקיבוץ כרמיה. החוויות המשמעותיות שחוותה שם הותירו את רישומן על חייה והן הרקע לכתיבת ספר זה. בשפה קולחת היא מזמינה את הקורא ליטול חלק בלבטים של גיבוריה ולשפוט אותם כראות עיניו.