פתח דבר ותודה


קשה להגדיר רומן זה כסיפורת - 'פיקשן' - צרופה. כל יצירה, גדולה או קטנה, מכילה בדרך כלל בתוכה במודע או שלא במודע משהו תיעודי, ביוגראפי, וברומן הזה יש כמה וכמה יסודות אוטנטיים-תיעודיים מן החיים שלי. אפשר וחלקם הקטן אף הופיע באחד מספרי התעודה שכבר פרסמתי. באותה מידה נכון יהיה לומר שזאת לא ביוגרפיה, למעט אלמנטים אלה שהזכרתי, בעיקר בכל הקשור לדמויות המרכזיות בספר, שאכן קיימות או היו קיימות ועברו 'שיפוץ'.


השמות הם פיקטיביים, למעט אזכרו אישים היסטוריים בשעתם, וכל המארג ברובו והסיפורים והעלילות השזורים בו הם פרי הדמיון.


יחד עם זאת, ה'טריגר' - הדחף - לכתוב את הרומן, מקורו בשבר שחשתי במרום שנותיי. מסתבר שאין אנו חסינים גם בערוב ימינו מפני איזה פרץ געשי של נעורים, או מה שמסמל אותם. תוך שאני מהרהר בצורת הביטוי שאתן לאותן תחושות, נכדתי הבכורה, ענבל פוגל, בהכירה יפה את עָבָרי, המליצה שאקרא את ספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" (הוצאת 'דביר'). כבר בדפים הראשונים תהיתי הכיצד ספר זה לא הגיע לידי הרבה לפני כן. מדובר באדם שהיה הרבה יותר מבוגר ממני, בָשֵל, פסיכיאטר במקצועו, שחווה במחנות הריכוז את אשר אני חוויתי כנער, אלא שהוא מתבונן בהתרחשויות האלה רטרוספקטיבית, במיקרוסקופ רב עוצמה. הוא שרד, כמוני, וקבע לעצמו יעד - כמוני, כל אחד והיעוד שלו...


מתורתו הקשתי בכל הנוגע למתן משמעות לקורות אותי. ליתר דיוק, מה פירושה של משמעות זו לעצמי ולזולת, במקרה זה מדובר בדמויות של שתי הנשים שהן הדומיננטיות בספרי ובשאיפות והמאוויים של הגבר מולן. ברקע משתקף הייעוד שהאיש הציב לעצמו וכנראה גם להן.


זאת, מול הגורל, שיש לו, כידוע, דרכים משלו להוליך את הייעוד, כשם שלייעוד יש נתיבים משלו להשתמש בגורל למטרה שהאדם מציב לעצמו. לכך נוסף עוד שבר, לא פחות חשוב ולא פחות מכאיב - הוא השבר עם ארצי 'מולדתי' המאומצת שנפשי ערגה אליה. אני חש שהיא עזבה אותי או אפילו בגדה בי.


ברגע שנכנסתי למנהרה הזו המשכתי עם הפנס הקטן שלי לשוטט לא רק בנתיבי האירועים הרבים שמתוארים, אלא גם במעמקי הנפש של המספר ושל 'גיבורות' הסיפור. כל זאת למיטב יכולתי האובייקטיבית, שהיא די מוגבלת.


אני מכיר תודה עמוקה לעורכת והסופרת, שושי בריינר, שמלווה אותי מאז שחזרתי לתל אביב מירושלים וחידשתי כאן את הכתיבה. תחילה במקבץ של סיפורים קצרים, ועכשיו היא ליוותה אותי במהלך הכתיבה בעין בוחנת ואוהדת. נשים, נשים. לא צריך 'לחפש אותן', הן תמיד לידך.