“איתי בן חורין היה ממקימי תנועת התעוררות ולקח חלק פעיל בפורום שיוויון בנטל.
רוב הספר מתאר את השתלשלות העניינים שבעצם לא קידמה כלום כי אין בעצם שום שינוי במאבק לגיוס חרדים בצהל, אז אני אנצל את הבמה כדי לתת לכם את שלושת הערים שנמצאות במקומות האחרונים באחוז הגיוס לצהל(לפי אכ״א) נכון לכתיבת הספר:
ביתר עלית - 20 אחוז, מודיעין עלית - 16.5, בני ברק - 15.7.
בהצלחה לחברה הישראלית עם העלייה הדמוגרפית הצפויה, המנדטים יעלו ואחוזי הגיוס יירדו.
אני מאוד מקווה שירימו תוכנית שמעודדת התנדבות לשירות לאומי בבתי אבות, משטרה, כבאות או בתי חולים.
תמיד יש צורך בעזרה במקומות האלו.”

“הספר "הקרב על השירות" מאת איתי בן חורין (הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2015) מתאר את המאבק לשיוויון בנטל ולגיוס הציבור החרדי בישראל. בן חורין שלמד משפטים באוניברסיטת תל אביב והינו בוגר קורס מנהלים בהרווארד, היה ליועץ אסטרטגי, נאבק בעבור הסוגיה זמן רב. בין הישגיו העתירה שהגיש לבג"ץ שהובילה לביטול חוק טל. ויש לציין כי המאבק העיקש שנוהל עד כה הביא לתחילתו של תהליך גיוס חרדים לצבא או לשירות אזרחי בהיקף של אלפים ספורים מדי שנה.

בספרו טוען המחבר כי ״בתוך כעשור, בשנת 2025, המסה הקריטית של החרדים שלא משרתים תביא אותנו לאחת משתיים: ביטול צה"ל כצבא העם או שנעמוד על סִפּה של מלחמת אזרחים. המשרתים יעשו את מה שרבים כבר מטיפים לעשות היום — פשוט יודיעו שאינם מתגייסים. תהיה בערה בחברה הישראלית״ (עמוד 10).

איתי בן חורין, ממובילי המאבק לגיוס החרדים לשירות, נמנה בין היתר עם מייסדי תנועת "התעוררות" ותנועת "הפורום לשוויון בנטל". הוא עצמו שירת כלוחם ביחידת מגלן. הספר נפתח בתיאור תקוותיו של בן חורין, חייל בשירות בסדיר:
"כמה שעות קודם לכן חזרתי לצוות שלי במגלן, שישב בגבול הצפון לקראת פעילות מבצעית מסווגת.
זמן קצר לפני שידור המדגם נפצעתי באצבע כמו ג'ובניק, תוך כדי אימון, ונסעתי לקריית שמונה לחבישה ניצלתי את ההזדמנות וחמקתי אל בית החייל בקריית שמונה כדי לראות אם אכן תקוותי התגשמה וברק גבר על נתניהו. ברגע הניצחון חשתי אושר צרוף – חזרתה של ישראל שאני אוהב לאחר שנים קשות בשלטון נתניהו. חזרתי לגבול עם בקבוק שמפניה "יוקרתי" – 10 שקלים עלותו – והצעתי לחברים לחגוג.
בישראל כמו בישראל, תוך שעה קלה קיבל הערב שלנו ושל המדינה כולה תפנית: לאחר יום של ירי מרגמות מלבנון, טיל שירינו הרג שני מחבלים וגרם לכך שגם בערב הבחירות ספגה קריית שמונה מטח קטיושות. ילדה קטנה נפצעה" (עמודים 15-16).
בן חורין מציין בספר כי היה משוכנע שעתה, כשברק נבחר יתחיל עידן חדש: לא רק שצה"ל ייצא מלבנון, גם יגייסו את האוכלוסייה החרדית. הוא התאכזב.

בין היתר מתאר בן חורין את הזיגזגים של אהוד ברק, של אריאל שרון ושל בנימין נתניהו, ואת ועדת פלסנר שהיתה נתונה ל"לחץ בלתי פוסק מצד לשכת ראש הממשלה" (עמוד 195) שפעל להכשלתה (בהצלחה כמובן). המחבר גם מותח ביקורת נוקבת על תכנית "יש עתיד" לגיוס החרדים במהלך חמש שנים שכן "שיוויון אין כאן" (עמוד 221). לדידו, ישיבתם בממשלה מנעה מהם עשייה משמעותית בסוגיה. לצד אלו פורס בן חורין את יעילותם ותחכומם של הפוליטיקאים החרדים אשר פעם אחר פעם ניצחו בקרב הפוליטי את אלו שמשרתים בצה"ל ושואפים לחלוקה צודקת יותר. לתפיסת בן חורין כל סיבוב במאבק למען שוויון בנטל משפר את המצב אולם "הבעיה היא שאנחנו לא מצליחים להדביק את השינויים הדמוגרפיים. הדבר דומה לצעיר אשר בכל שנה מרוויח טוב יותר, אבל הדירה הראשונה מתרחקת, מכיוון ששיעור עליית מחירי הדירות גדול משיעור הצמיחה בשכר הריאלי" (עמוד 226).

מדובר בספר קצר, רהוט וברור המנמק היטב היטב מדוע יש לשאוף ולהיאבק על חלוקה צודקת יותר של הנטל. שיווין מלא לא היה ולא יהיה (לא רק כאן אלא באף מדינה). אולם חלוקה צודקת יותר של החובות על פני ציבור גדול יותר היא הכרחית. מומלץ!!!”