“חבל! פשוט חבל!
אליעזר אונגר כתב סיפור קולח שנקרא בשטף, שילב בו התחלה מותחת ותעלומה והמשיך עם תהפוכות וחיבוטי נפש של הנפשות השותפות לסיפור. רק חבל שכל הכישרון הזה לא טרח לנסות אפילו קצת לשדר ולחבר אמינות ורצינות לקטעי הסיפור. במטרה להוסיף עוד ספין, לפתל את העלילה ולתת עוד מהפך בסיפור, הכותב שכח שצריך להיות קצת קשר לוגי בין הדברים, קצת היגיון מחבר, קצת אמינות שהקורא יוכל לחשוב שהסיפור סביר ולא כזה שממש לא משדר שום אמינות, לא הגיוני ולא מתאים.
לסיכום אמנם נקרא בשטף ונחמד לקריאה אבל פעם אחר פעם הסיפור לא מתחבר ולא נשמע משהו שבכלל יכול לקרות, התהפוכות והצורך לרדת או לעלות עוד ועוד בסיפור לא מקדשים את האמצעי של אי סבירות קיצוני.
ציון 2 בלבד, גם בגלל הסוף ומה שמסתתר מאחוריו.”