"זהו סיפור הלקוח מן החיים של שכונה ירוקה בפרוורי העיר הגדולה, שם לבלב וכבה סיפור אהבה גדול שהיו בו רציחות קטנות, מתנות אהבה פרוסות-רגלים, מרדפים ליליים לקול הבזקי ברקים, המתנות ארוכות ודמומות לאהובה מעבר לדלת נעולה, קולות מאותתים כמיהה וגעגועים, פגישות נרגשות עם אור ראשון של בוקר לאחר פרידות חפוזות מליל אמש, טיולי לילה נינוחים לאור ירח שחייך את חיוכו העקום ועוד כל מיני תסמונות מחיי חולי האהבה – ממש כמו שכתוב בספרים..."
במילים אלו מתחיל אחד משלושת הסיפורים שבספר. הסיפורים, העוסקים בכלבים ובאדוניהם, מתארים ברגישות רבה קשר שנרקם מבעד לשתיקה, מבעד להיעדרה של שפה משותפת. הם מעמתעם את תפיסת המציאות של בני האדם עם נקודת המבט של הכלבים וחושפים היבטים מעוררי התפעלות בחייהם של כלבים. הם עוסקים באפשרות קיומו של קשר משמעותי בין שתי ישויות השונות זו מזו, עוקבים אחר החיבור בין בני האדם לכלבים ואחרי נקודות הנתק ביניהם, ומתארים כיצד דווקא בקשר המבוס על מרחק קיים פוטנציאל לקרבה גדולה יותר, לעתים גדולה מזו המתאפשרת בין בני אותו הזן או המין.