“אדם שהיה בציר העשיה של הביון הישראלי, כותב את זכרונותיו. הוא יכל לבחור בהעמקת נושאים יחודיים שאינם ידועים לנו, או הבאת אנקדוטות מפעילותו.
אפשרות שלישית, להציג פן של עבודה תחת אנשים שונים תוך הצגתם כבני אדם, בחולשותיהם וביתרונותיהם.
בכל המקרים, לא היה צורך לגלות סודות מדינה איומים.
המודעות שלו, לביטחון המידע שברשותו, יבשו אותו מכל לחלוחית.
אפילו דברים שכבר ידועים ומפורטים, כמו הבאת המיג העירקי לארץ,מוצג בצורה יבשושית בשלוש שורות מצומקות.
בהצגתו את הדברים, כל מנגנון השו שו, חף משגיאות, או טעויות, כי כביסה מכבסים בבית.
בקיצור זהו כנראה ספר משפחתי שהתגלגל לידי.
מאידך, כמה דברים עולים בין השורות ומעוררים הירהורים.
א. לזכות המדינה שהחלה את דרכה, ומנהלי הביון של התקופה , יוצאי הש"י ואחרים,יאמר כי יריבים פוליטיים כמו יצחק שמיר ואחרים נקלטו המנגנוני הביטחון הישראלים.
היה לי בשיריון מג"ד שהיה יוצא האצ"ל,לצערי, הוא נהרג בפגיעה ישירה במלחמת יום כיפור.
אני מניח כי הקליטה לא היתה קלה, אבל עצם קיומה גם בשנות החמישים, סייע לתלכיד שלנו כעם.
בעצם תפקידו של נחיק נבות היה מדיני.
הוא מעורב בקשרים עם ארה"ב, לאו דווקא אלו של מרכיבי הביון,וכן הקמת הקשר וביסוסו עם הכורדים בסבב הראשון שלו.
המחשבה שחלפה במוחי בקריאת שורות אלו, היתה, האם זה המודל של כל אירגוני הביון, כולל ה CIA?
ידוע כי ה CIA, גרם להפיכה בצילי (שקדמה לאיינדה), וניהל בפועל את המעבר לכלכלה חופשית מדי שתוצאותיה בצילי ידועות.
שם ה CIA היה זרוע ביצועית של מדיניות הנשיא.
אם המעורבות של המוסד במדיניות נכונה גם למדינת ישראל, השאלה הנשאלת : מהוא המימשק עם גורמים אחרים שמעורבים במדיניות החוץ והקשרים הפורמליים והלא פורמליים עם מדינות ואירגונים זרים?
האם יש מצבים של דריכה של אירגון אחד בתחום עבודתו של השני? אין לזה כל רמז והתייחסות בספר זה.
ידוע כי מחלקת החקר של משרד החוץ, לא היתה מפותחת דיה כדי לסייע בהחלטות הממשלתיות , ואלו נעשו בדילוג קל מעל המשרד. לדוגמה: הדיווחים הישירים של רבין לראש הממשלה בהיותו שגריר בוושינגטון.
או אולי הפשלה הגדולה של המוסד באירגון מלחמת לבנון הראשונה.
וכמובן, מה גודל המעורבות הנוכחית של ה CIA במדינת ישראל ושכנותיה.
האם הכאוס הנוכחי באזורנו, כמו האביב הערבי, הוא חלק מהפעילות הנמרצת של אירגון זה.
מטעמים פוליטיים לא אעלה הירהורים ושאלות על המעורבות של ה CIA בארץ.
אני שמח כי ספר יבשושי כזה , הצליח להעלות הירהורים כאלו בי.
אני בספק אם זה שווה את מאמץ הקריאה .”