זֶהוּ יוֹם חַם מְאֹד בְּפּוֹנְטִי-פַּנְדִּי, וּבְלִי כַּוָּנָה אָדָם וְדָנִיּאֵל גּוֹרְמִים לִשְׂרֵפָה בַּיַּעַר.
הַאִם יַצְלִיחוּ סָמִי הַכַּבַּאי וְהַצֶּוֶת שֶׁלּוֹ לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת וּלְהַצִּיל אֶת הָעֲיָרָה וְאֶת תּוֹשָׁבֶיהָ?