“שחורציון/יאיר שגיא
Blackzion/Yair Sagi
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2015
286 עמ'.
נתי, צלם אירועים מירושלים, מסטול, אבוד ומזניח את עצמו.
דנה, בחורה יפהפייה, עיתונאית מתחילה ושאפתנית. לדנה יש סוד.
מה הקשר ביניהם?
מה שמתחיל כסטוץ רווי אלכוהול, הופך להיות יותר מזה, כאשר נתי צריך ממנה משהו, לא שהוא זוכר את שמה, אבל הוא צריך את עזרתה, ואין לו הרבה זמן, כי הוא מאחר להלוויה של סבא שלו, כושי גולדמן.
ההלוויה נערכת בקיבוץ אורחן, ודנה מתעניינת על מנת לשחק אותה סוג של חברה בהלווייה, ולשם כך היא צריכה לדעת יותר פרטים על חייו על מנת שהסיפור יהיה אמין.
לנתי יש ספקות לפני ואחרי ההלווייה של סבא שלו, כושי גולדמן, אולי חי. "אולי בצלליתו, באופן המהודק והזקוף שבו נשא את גופו, היה משהו מוכר. לרגע יכול היה להישבע שזה כושי, סבו שנעלם." (עמ' 21).
ברגע שהם מתחילים לחקור; מתחילים מדירתו של כושי גולדמן בקיבוץ אורחן, ומגלים כרטיס קרטון קטן, אך זה לא כרטיס ברכה רגיל. ברגע שדנה פתחה את הכרטיס. היה איור קטן של בובת וודו. שולח כרטיס הברכה הוא זליג צירלין. מאגיה שחורה קשורה להיעלמות של סבו? ומי זה צירלין בכלל?
ברגע שזה התחיל, אין דרך חזרה; ככל שיש יותר שאלות, כך יש תשובות מעטות, וכדי לגלות יותר דברים, שניהם מגלים שהם עלו על משהו גדול עליהם, כשפתאום רודפים אחריהם. הם צריכים להיעלם, לברוח דרך סיני.
"אמרתי לכם כבר. בשלומציון, במדינת היהודים שבלב-ליבה של אוגנדה." (עמ' 142).
דנה ונתי מגיעים לאפריקה, משם יש להם מסע והישרדות.
"שלומציון ושחורציון חולקות את אותו הרחם," תירגמה, "כמו תאומים שמחזיקים זה את זה. שלומציון תתחזק ותגדל ככל ששחורציון תדעך. אתה חוצה את הדלת כדי לא לחזור, אך שלומציון תמיד תישאר בלבך. המילים של שלומציון הן מילותיך. אם תסטה ימינה או שמאלה, המחטים יחזירו אותך אל הדרך. גופך ילך איתך תמיד. אך נשמתך תישאר כאן." (עמ' 268-269).
הכריכה מתאימה מבחינת התוכן. מודה שלא יצא לי לקרוא עלילה כזאת הרבה זמן, ומקווה שהסופר יוציא עוד ספרים, כי מאוד אהבתי לקרוא. המתח מורגש היטב, יש רגעי צחוק, וכתוב בשפה עכשווית. עלילה נהדרת.
קראתי ונהניתי מאוד מהספר, מומלץ בחום!”
