“הזדמן לי פעם להיות בנמל חיפה וללוות נתב, שהוא בן משפחתי , בעבודתו. לצערי , האדם נפטר ממחלה קשה.
היום ההוא הטביע בי הרבה מחשבות על עבודתו של הנתב שהוא רב חובל במיקצועו. מרגע שהוא עולה על האוניה, הוא נדרש בזמן קצר ביותר להסתגל לאופי האוניה, התנהגותה בשטח בנוסף למידע הרקע של הים ומזג האוויר שהוא לחם חוקו.
זהו בעצם הספר "אדוני הכסף" של ליאקת אחמד. שהוא תהליך ההסתגלות של הספינה הגדולה של העולם המוניטרי והכלכלה העולמית של מלחמת העולם הראשונה, התקופה שלאחר המלחמה עד למשבר 1929 , "יום שלישי השחור" והיציאה הכואבת ממנו.
המנהיגים נדרשו לשינויים והסתגלות מחשבתית , על אופי הכלכלה , באם המטבע יוצמד לזהב או יתנתק ממנו, הכרה בגלובליות של התהליכים הכלכליים כתהליכים עולמיים דבר שלא הגיעו אליו אלא רק לאחר המשבר הגדול בשנת 1929.
בניגוד לנתב לעיל, איש לא היה מודע כי בעצם מדובר ביותר מאוניה אחת , שלכל אחת יש מרכיבים והתנהגות שונה והבעיה התפיסתית העיקרית היתה כי המשפט המפורסם שנאמר במיוחד בצבא :"אתם תלויים אחד בשני , אחרת תהיו תלויים אחד ליד השני", היה נכון שבעתיים לתקופתו.
הכלכלה בכללותה היא , איך אמר קיינס : " מכונה עדינה, שלא כל מרכיביה ברורים", קלה מאוד להתפס בקריטריון אחד או שניים ,כמו כמות הזהב , הצפת השוק בכסף ( מה שנקרא היום " הרחבה כמותית"), כמו אלמנטים לאומיים ולאומנים.
שרלטנים , חסרי הבנה יכולים להציג " הישגים" וכותרות בעיתונים, מקצוענים מרחיקי ראות נדחו בבוז וזכו לקיתונות לעג.
את הספר הזה כדאי לקרוא כקורס לקריאה ביקורתית של עיתונים והבנת הצהרות של פוליטיקאים.
חלק מהנושאים נקראו על ידי ממבט של חוכמה בדיעבד. הרי איש לא מעלה בדעתו לחזור היום ולהצמיד את המטבע לזהב. לכולם ברור כי נכסים כלכליים של מדינה נבחנים בחוסן תעשיות, חברה ועוד ועוד , וכל זאת לצד פרמטרים של היקף החוב הלאומי, צפי הכנסות והוצאות ועוד.
לכן , מרתק היה לעקוב אחר האבולוציה המחשבתית של הבנקאים המרכזיים. התפתחות הבנק המרכזי בכל מדינה, תפקיד הנגיד ולבסוף עליית הרעיון של הקמת הבנק העולמי שבגלגולו הראשון לא החזיק מעמד. כמו שקרה לחבר הלאומים.
בעצם הכל מתחיל מייצרים, אותם היטיבה לתאר ברברה טוכמן בספרה 1914.דרך אגב היא אינה מוזכרת כאן.
הקייזר הגרמני חיפש עילה למלחמה עם הנחת היסוד במחשבתו כי היא לא תארך יותר מכמה חודשים. בסופה קיווה הקייזר כי יטיל על צרפת קנסות ועונשים כפי שמגיע לה, לדעתו.
והנה המלחמה נמשכה כארבע שנים ו..התוצאות היו הפוכות.
ב"מצעד האיוולת" מגדירה ברברה טוכמן מהי איוולת ובמה היא נבדלת משגיאה. והגדרתה פשוטה(דומה למשל הנביא של ירמיהו), אם מקבלי ההחלטות הוזהרו, הרי זוהי איוולת אם לא, זוהי שגיאה.
כאן עומד מינרד קיינס , כנביא שמזהיר כל הזמן על ההשלכות של ההחלטות העומדות על הפרק.
הוא אומר כי מסנקציות רצחניות על גרמניה יפגעו כולם, המדינות העשירות והעניות. לכן אסור להטיל סנקציות כאלו.
קיינס מזהיר כי בצעדים איפלציונים או דפלציונים, יפגעו השכבות החלשות ובעיקר הבינוניות.ירוויחו מזה השכבות העשירות.
הספר מתאר בצורה חיה את ההבדל ביניהם: אם יש אדם בעל משקל עודף, הרי אינפלציה היא קניית בגדים למידותיו החדשות ( הדפסת כסף), דפלציה היא לאלץ אותו לרדת במשקל( הצמדות לשער הזהב והקטנת הפעילות הכלכלית).
האינפלציה בגרמניה מתוארת על ידי מחיר כיכר לחם שקפץ מעשרים מיליארד מארק ל..מאה וארבעים מיליארד.
כדי להבין את היווצרות הבועה בארה"ב צריך לקרוא את העיתונים שלנו בתקופת משפט הבנקאים.
הבנקים נותנים אשראי כדי שיקנו מניות, הבנק המרכזי מוריד את שער הריבית כדי "לעזור בצמיחה" והמניות נוסקות לשערים בלתי ריאליים לחלוטין.
הכתיבה בספר היא תיאור צעד אחר צעד לעתים עד כדי כך שהוא, בקטעים מסויימים ,מלאה את הקורא.
הרושם המתקבל כי אין כאן רשעות אלא מין אינרציה מחשבתית, שמרנות וחוסר העזה , של כלכלנים ופוליטיקאים.
הספר אינו מציג זרמים תת קרקעיים של בנקים, בנקאים ואנשי ענין, שמשכו בחוטים כדי לקבל החלטות "רצויות". כמו דעת הקהל כפי שהתבטאה בעיתונים.
הקריאה בספר זה היא אתגר ששכרו בצידו.”
