"אֲנִי מַעֲדִּיפָה לְהִשָּׁאֵר מִלִּים."
אוֹתָן לָקַחְתִּי אֶל חֲלוֹמוֹתַי
וּבָהֵן מָשַׁחְתִּי אֶת דְּמוּתֵךְ
הַבִּלְתִּי נִרְאֵית.
גֶּשֶׁם יָרַד בַּחוּץ.
עוֹרְבִים קָרְעוּ אֶת הַדְּמָמָה.
אֶל חֵיקִי אָסַפְתִּי
מִן הַכָּר הַמְּקֻמָּט
אֶת פֵּרוּרֵי חֲלוֹמוֹתַי,
אִתָּם סִתַּתִּי
בְּפִנָּה נִסְתֶּרֶת שֶׁל חַלּוֹנִּי
אֶת מִלּוֹתַיִךְ לְתוֹךְ לִבִּי.