ה"חוצפה" היהודית שלו הייתה זו שהצילה אותו בתקופה נוראית זו.
יוסף יעקבוביץ נולד בשנת 1925 בעיר אושווינצ'ים שבפולין, עיר קטנה אשר נבחרה ע"י הנאצים כמקום בו יוקם לימים מחנה ההשמדה "אושוויץ- בירקנאו".
בשפה בלתי יומרנית חוזר ומספר יוסף יעקבוביץ על חייו בעיר, בה חיו יהודים ונוצרים יחדיו בשלום. אך יעקבוביץ יודע גם לדווח אודות האנטישמיות אשר הזדחלה לה בחשאי, על חוסר האמון ועל השנאה. הוא מספר על חיי היום-יום במחנות הריכוז והעבודה בהם שהה ובהם נרצחו רבים מבני משפחתו, מקרוביו וממכריו, הוא מספר כמו כן על אנשים אשר לא נכנעו לשגעון ההמונים והתייצבו כנגדו.
סיפור הישרדותו של יוסף יעקבוביץ הוא סיפור מותח ככל רומן, זהו מסמך חיוני על השואה ויצירה מלמדת אודות אנושיות, אומץ לב ותושיה.