בספר זה קובצו סיפורי הגבורה של מקבלי ציון לשבח של מפקד החטיבה מקום המדינה ועד היום. בסולם העיטורים והציונים לשבח, ציון לשבח של מפקד החטיבה הוא הדרגה ההתחלתית ולאחריה ציון לשבח של מפקד אוגדה (קצין שדרגתו תת אלוף).
במהלך שנות קיומה של המדינה קיבלו כמאה וחמישים חיילים את צל"ש המח"ט. היות וצל"ש מפקד החטיבה ניתן באישור וועדה פיקודית בלבד, הפרסום לו הוא זוכה מוגבל בהיקפו. יש לציין כי בהגדרה של צל"ש מפקד החטיבה נכללים כל המפקדים המוסמכים להעניק צל"ש ודרגתם התקנית היא של אלוף משנה כמו מפקד חטיבה, מפקד אגד ארטילרי, מפקד כנף בחיל האוויר וכדו'.
מרבית הצל"שים בספר זה אינם מוכרים לציבור הרחב וזו גם הסיבה שבחרתי בהם לפרסום כספר שני בסדרה "גיבורי ישראל" מיד לאחר הספר "גיבורי ישראל מקבלי עיטור הגבורה".
נושא הגבורה של חיילי צה"ל מעסיק ומעניין אותי מזה שנים רבות, הן כרצון בהכרת האירועים והן בחיפוש אחר תשובות לשאלות מהותיות המנסות להתחקות אחר רוח האדם והקשורות ברוח הגבורה, האומץ וההקרבה של האדם, כגון:
מה מוביל אדם לקום ממקום מחסה בטוח ולהסתער אל מול האויב תחת מטר כדורים תוך סיכון וודאי כאשר הדחף הטבעי הוא להישאר מוגן במקומך?
מה גורם לחייל לסכן את חייו כדי לחלץ חבר ליחידה תוך סיכון עצמי גבוה ולא להמתין שמישהו אחר יחלצו כצפוי במצבי סכנה קיצוניים?
האם קיימים אפיוני אישיות אשר בעזרתם ניתן לנבא התנהגות של אדם תחת אש?
מה המקום של הלכידות בין האנשים ביחידה המאפשרת התנהגות שנגדיר אותה כגבורה?
לצד העניין והסקרנות האישיים שיש לי בשאלות אלה, מצאתי במהלך העיסוק והמחקר שלי כי הידע הקיים והמפורסם בתחום זה חלקי ביותר והשכחה שהזמן יוצר גורמת לאיבוד נכסי מורשת שלנו כעם.
מטרת הספר כמו גם אתר הגבורה שהקמתי היא להביא את המידע הבסיסי של גבורת החיילים לידיעת הציבור ובכך לתרום לשימור מורשת הקרב והגבורה של חיילי צה"ל ואחרים.
אופן מתן ציונים לשבח ממפקדי צה"ל נקבע כבר בפקודת מטכ"ל משנת 1955 וצל"שים ניתנו בצה"ל כבר ב 1950.
כפועל יוצא לפרסום המועט שזוכים לו מקבלי ציון לשבח של המח"ט, אותו אני מנסה לתקן בין היתר בספר זה, קיים קושי אמיתי באיתור כלל מקבלי צל"ש המח"ט. אף שאני משקיע מאמצים רבים כבר שבע שנים ויותר במחקר הצל"שים אני משוכנע שיש עוד מקבלי צל"ש מח"ט שלא נחשפתי אליהם. זו הזדמנות נאותה לבקש מכל אלו שקיבלו צל"ש מח"ט מקום המדינה ועד היום ואינם מוזכרים בספר ליצור אתי קשר כדי לתקן מידית את המעוות באתר הגבורה וכמובן במהדורה הבאה של הספר כאשר תצא. הפנייה זו תקפה כמובן גם לקרובי משפחה של מקבלי צל"ש מח"ט שאינם מוצאים את יקירם בספר.