ראשיתי// מוֹצא הנפשׁ בהררי גﬠשׁ ואַשׁ/ וﬠנינה ﬠד כלוֹת.// עשרים וארבﬠה קרט יאוּשׁ צרוּף/ מזקק מסינים, מסיגים,/ חוֹתם כבד ﬠל חזי.// בבּוקר אני מתפזרת כמוֹ הﬠרפלים/ מלחלחת סלﬠים ואבן/ מלטפת צמיחה עדינה/ ונחבאת בחגוי הבית/ בין דפים שנכבשׁוּ במכוֹנוֹת/ באהבה/ וּבמלים..