פילוסופיה של המשפט, שפורסם בשנת 1821 כספר לימוד בהרצאותיו של הגל באוניברסיטת ברלין, הוא קלאסיקה מודרנית במחשבה חברתית ופוליטית. הגל שואף ליישב בהגותו את שתי המסורות הפוליטיות הגדולות של המערב: המודרנית והקלאסית. לצורך כך הוא תר אחר תיאורו של הפוליטי כך שיהיה מושתת מושגית על דבר קיומו של יחיד חופשי ורציונלי, ויחד עם זאת יהיה אפשר לעגנו במציאות היסטורית-פוליטית ממשית, שהיא תנאי למימושו ולמציאותו של יחיד כזה.

פילוסופיה של המשפט סלל דרך חדשה להבנת המדינה המודרנית, דרך אשר חרגה מנתיבם הסלול של הוגי האמנה החברתית (ובראשם הובס, לוק ורוסו). לספר הייתה השפעה רבה בהיסטוריה של הרעיונות והוא אבן דרך בהתפתחותם של זרמים רעיוניים מרכזיים במאה התשע-עשרה ובמאה העשרים – זרמים מהפכניים, זרמים ליברליים ואף זרמים לאומניים. מאז האסונות האירופיים במחצית הראשונה של המאה העשרים עמד הספר במרכזן של מחלוקות חריפות – הוא ספג ביקורות חריפות והאשמות קשות הוטחו בו; בשנים האחרונות הוא זוכה לרהביליטציה בקרב אלה המבקשים למצוא דרכים לתיקון פנימי של הליברליזם.

שם הספר
קוי היסוד של פילוסופית המשפט - לסמינר: ההגות המדינית של היגל
הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח - ספרי- מופת פילוסופיים