אֲנִי עוֹד לֹא יוֹדַעַת מָה אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת, אֲבָל הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי מֻכְרָחָה לְהַחְלִיט מַהֵר, כִּי אֲנִי כְּבָר בְּכִתָּה ג' וּבֶטַח כֻּלָּם כְּבָר יוֹדְעִים וְעוֹד מְעַט יִהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי.
שִׁירָה רוֹצָה לְנַגֵּן בְּגִיטָרָה, אֲבָל מַכְרִיחִים אוֹתָהּ לָלֶכֶת לְחוּג דְּרָמָה. וְאִם זֶה לֹא גָּרוּעַ מַסְפִּיק – אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה, יָעֵל, מִתְנַהֶגֶת כְּמוֹ כּוֹכֶבֶת לִקְרַאת הַהוֹפָעָה שֶׁלָּהּ בְּבֵית הַסֵּפֶר וּמְעוֹרֶרֶת הַעֲרָצָה אֵצֶל הַחֲבֵרוֹת שֶׁל שִׁירָה. אֲבָל אָז הַכֹּל מִשְׁתַּבֵּשׁ, וְשִׁירָה מַחְלִיטָה לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב!
חֲלוֹמוֹת, חֲבֵרֻיּוֹת מַפְתִּיעוֹת וְהוֹכָחָה לְכֹחָן שֶׁל יְדִידוּת וּמִשְׁפָּחָה – בְּהוֹפָעוֹת, הַפְתָּעוֹת וּמִשְׁפָּחָה שֶׁכָּזֹאת, הַסֵּפֶר הָאַחֲרוֹן בַּסִּדְרָה הָאֲהוּבָה שֶׁכָּתְבָה מֵאִירָה פִירוֹן וְאִיְּרָה אָלִינָה גּוֹרְבַּן. הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, רִגּוּל, חִטּוּט וְשׁוֹקוֹ חַם נִבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים תשע"ד.