פתגם רומי עתיק קובע כי "בעת מלחמה המשפט מחריש", אולם ניסיון החיים במדינת ישראל עומד בסתירה לפתגם זה. הביטחון הלאומי עבר בישראל תהליך מואץ של "משפטיזציה", שהפך את בית המשפט העליון לבורר בסוגיות רבות הקשורות לביטחון לאומי, החורגות מתפקידו המסורתי כמגן זכויות הפרט. זאת החל מהסדרת גיוסם של חלקי אוכלוסייה שונים לשירות צבאי, עבור התאמתו של מועמד זה או אחר לתפקיד הרמטכ"ל וכלה בקביעת המותר והאסור בנושאים מבצעיים, ובפרט ביחס למאבקה של ישראל נגד הטרור.

איך נוצר המצב הזה ומהן השלכותיו על תפקודה של מערכת הביטחון ועל היחסים בין הרשות השופטת בישראל לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת?
הספר יורים ושופטים מספק תשובות לשאלות הללו. באמצעות ניתוח המשלב ראייה משפטית עם פרספקטיבה היסטורית ופוליטית הוא מראה כי העלייה בהשפעת בית המשפט העליון על הביטחון הלאומי נובעת מהירידה בכוחן של הממשלה והכנסת בתחום זה ומהצורך למלא את החלל החוקתי שנוצר. התוצאה היא אותה משפטיזציה של הביטחון הלאומי, המפרה את האיזון הדרוש במשטר דמוקרטי בין רשויות השלטון, פוגעת באוטונומיה של הצבא ובטווח הארוך עלולה דווקא להזיק למעמדו של בית המשפט. בחלקו האחרון של הספר מציעים המחברים כמה דרכים לתקן מצב בעייתי זה.

פרופ' עמיחי כהן מכהן כדיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.

פרופ' סטיוארט כהן מכהן כראש החוג לפוליטיקה וממשל במכללה האקדמית אשקלון.

שם הספר
צה"ל חוקר את עצמו: חקירת חדשות להפרת דיני מלחמה - מחקר מדיניות 93
מלחמות הבג"ץ