|
|
|
תקציר הספר
כך מעיד עמוס עוז על שתיקתו כבדת המשקל, כבדת השנים: "על אמי לא דיברתי כמעט אף פעם במשך שנות חיי עד עכשיו, עד כתיבת דפים אלה, לא עם אבי ולא עם אשתי ולא עם ילדי ולא עם שום אדם. אחרי מות אבי, גם עליו כמעט לא דיברתי, כאילו הייתי אסופי" (סיפור על אהבה וחושך- עמ' 581). המסע הזה בספרו של עמוס עוז, מנסה למשש ולהאיר את הצללים הסבוכים, המתעתעים והקסומים, שסובבים את השתיקה הזאת. שתיקה המשתרעת על פני חמישים שנה
פרסומת
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים