“ספר גרוע.
אוקיי, בואו אני אסביר.
פעם, ליפני כ-7 שנים, השמינייה הייתה משודרת בערוץ הילדים.
בזמנו, הייתי ילד בכיתה ב', ומצחיק או לא מצחיק, אהבתי את הסדרה הזאת.
בחיי שאני לא זוכר על מה מדובר בה.
אני רק זוכר מי הם הזוגות(פחות או יותר).
שאיה וניני היו פעם מאיה ויונתן.
ושהיה משהו שקשור לגלי למבדה.
לפני לא הרבה זמן, חבר שלי הסתובב אם ספר דק-דק ביד.(יש שם רק בערך 200 עמ'. זה כלום) וזה היה משונה, כי זכרתי שהוא בכלל לא אוהב לקרוא.
התקרבתי אליו, והתחלנו לדבר. הגנבתי מבט או שניים בעטיפה, וראיתי תמונה שנראתה לי מוכרת, ואם זאת משונה.
בדקתי, ומה ראיתי? השמינייה בכבודה ובעצמה!
שאלתי אותו אם אני יכול לשאול את הספר. הוא הסכים.
לקח לי שעתיים לגמור את הספר.
לא הגיוני במיוחד, כי זה ספר גרוע, וספרים גרועים בדרך כלל אני קורא לאט, כי הם לא מעניינים אותי, אבל זה יוצא מן הכלל.
למה? מאוד פשוט. הוא כ"כ גרוע, שקראתי אותו-מה שנקרא- באלכסון.
אני לא יודע, אולי הסדרה גם הייתה ככה, אבל זה רק חלק מהקטעים הגרועים:
א. הם מדברים בשפה כ"כ רדודה, שפשוט עצוב לקרוא את זה.
ב. הכתיבה עצמה רדודה.
ג. העלילה עצמה משעממת.
ואם אני אמשיך, אני רק אשעמם אתכם למוות בדיוק כמו שהספר שיעמם אותי, וישעמם אתכם אם תקראו אותו.

בקיצור, ממליץ בחום, שאם מציעים לכם את הספר תדחו אותו בצורה נחמדה, ובמקרה קיצוני, זרקו אותו ישר לפח.”

“הספר מספר על חבורת תלמידים חכמים שפותרים חידות
אני עכשיו קוראת את הספר ואני מה זה אוהבת את הספר הזה
אני ממליצה לקרוא אותו לבני נוער
היה גם סידרה בערוץ הילדים על הספר
אני ממליצה לקרוא אותו לכולם”

“ספר מעולה מאוד יש בו הרבה פוטנציאל הרגשה הפחדה והבנה נכונה של ניסוח הקריאה.”

“נהדר כמו הספר הראשון. אהבתי מאוד.”