מתת האמן. הדברים נכתבו בהשראת מאמר על אדם שנולד בצרפת בסוף המאה הקודמת - צלם חובב. צילומיו, מראשית המאה הזו, בהיותו עדיין נער, זכו להיכלל באוסף אמנותי במוזיאון בניו יורק. שמו היה ז`אק הנרי לארטיג. כשבעים שנה מפרידות בין ז`אק הנרי ליובל - ולא פג עדיין תוקף הדברים. ...`למילה חובב שתי משמעויות. במובנה הקלאסי היא היפוכו של מקצועי - מרמזת על אלה, הרודפים אתגר מתוך אהבה ולא מתוך ציפיה לתגמול. לא פעם זה מגדיר את המתוחכמים בתחומם. רבים מן השמות הגדולים בתחום הצילום היו חובבנים, טהורים כניצני אביב, שעסקו במלאכות שונות, אך דווקא בשעות הפנאי באה לידי ביטוי עשייתם במיטבה. המשמעות האחרת, היותר עממית, למילה חובב מתארת אדם ה``משחק`` בעבודתו, לא רציני. החובב, במשמעות השניה, בדרך כלל מוגבל על ידי בורות למלאכה ולמסורת של ה``מדיום``. לכן הוא נאלץ להסתמך על כישוריו, מתת האל, הטבעיים והייחודיים, ועל הגיונו בלבד. אף על פי כן ישנם מקרים נדירים, בהם כשרון יוצא דופן, הורוסקופ מתאים וסגנון חדש ולא מפותח נפגשים בנקודה בה מצויה ישות תמימה וחסרת דעה קדומה - כילד. במקרים כאלה התוצאות לפעמים מדהימות`... גם יובל, בדומה לאיש עליו נאמרו דברים אלה, היה לא רק חסר דעה קדומה כילד - היה עדיין ילד כשצילם חלק מצילומיו. הוא לכד במצלמתו דמויות, עצמים, נופים ברגעי אור קסומים - מודרך על ידי אינטואיציה, יכולת לראות ברור, בעין רגישה ואוהבת.