קובץ סיפורים קצרצרים זורמים וקליטים, לעתים משעשעים, לפעמים עצובים, סיפורים שקריאתם שוטפת ובה בעת הם מגרים את המחשבה, את הדמיון והרגש.
סיפורי הקובץ הם אבני פסיפס המרכיבות את עולמו של המחבר בתקופה מסוימת בחייו, וכמו בחיים ש"מחוץ" לספרות, גם כאן הכול קורה על פי הגיון הנסתר מן העין.
את הספר ערך ד"ר שחר ברם, מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, אשר צירף סיפורים חדשים לאלה שראו אור בעבר ויצר מהם מסע לתוך נפשו של המחבר.
יורם ברונובסקי, "הארץ", אוגוסט 1996:
"הכתיבה הזאת מבקשת את סוד הצמצום והיא לא-מאוד-רוֹוחת בספרות העברית, ועיקרה לא הפואנטה אלא באווירה הכובשת את הקורא... מירן מתקשר אל ז'אנר שהפליאו ליצור בו גדולים כמו בודלר וקפקא, ובהחלט אינו מבייש את המסורת המפוארת."
ראובן מירן (1944) הוא סופר, מתרגם, מבקר ספרים, מוציא לאור, תסריטאי ומנחה סדנאות ליצירה ספרותית. בין השנים 1970-1995 שימש בתפקידים שונים בשירות משרד החוץ. את השכלתו האקדמית רכש במחלקות לפילוסופיה של הסורבון, אוניברסיטת פריס-ננטר ואוניברסיטת חיפה.
מספריו: שלוש סיגריות במאפרה (ידיעות אחרונות 2001), זכרונות מעונה מתה (ידיעות אחרונות 1996), מרק צבים לארוחת בוקר (כתר 1995), דרומית לאנטארקטיקה (כתר 1990), התוכי שתק פעמיים (זמורה ביתן 1987), לילה על העיר (תרמיל 1986) שלדגים (הקיבוץ המאוחד 2006) ועוד.