“~קראתי את הספר הזה לפני שנתיים בערך שהייתי יותר קטנה. אני לא זוכרת את כל הפרטים אז הביקורת תיהיה יותר קצרה מהאורך הרגיל שאני רגילה לכתוב בדרך כלל, אבל אני רוצה לבקר גם את הספר הזה.~
ספר נחמד סך הכל.
הכתיבה והתיאורים פשוט מצוינים, אין ספק בכך, אבל מה שהכי הפריע לי זו העלילה.
העלילה די מעניינת, אבל יש קטעים שבהם היא קצת משעממת... קטעים כאלו שאפשר לוותר עליהם ולא תחסירו דבר... אבל מה שהכי הפריע לי, זה שהספר הזה אמור להיות על ילד שנופל מהאופניים שלו ובעזרת קסדת הקסם שלו הוא טס בחזרה לעבר ומגיע לזמן שבו החלו כל סיפורי התנ"ך. בספר הזה יש בערך 10 פרקים, והקטע שבו הילד מגיע בכלל לזמן התנכ"י הוא בסוף הספר, והקטע הזה נמשך במשך פרק וחצי. בספר הקודם הכותבת סיפרה שהמחשב של הילד מתן התקלקל ותיארה עד כמה שהוא מתגעגע אליו (ולוקח מלא-מלא זמן עד שהוא בכלל יוצא עם הקסדה לרכיבה על אופניים ומגיע לחלק המרכזי של הסיפור) ובספר השני זה על איזשהו חרם שקורה בכיתה שלו שהבנים מחרימים את הבנות? (אני לא ממש זוכרת, קראתי את הספר הזה לפני המון-המון זמן). וכמו בספר הראשון, גם כאן הקטע המרכזי מגיע בסוף הספר, למשך שתי פרקים (נדמה לי) וזהו.
אין לי את הספר השלישי, אבל אני די בטוחה שזה אותו דבר.
בקיצור, ספר נחמד, אבל העלילה פשוט נמרחת ולא מגיעה לקטע החשוב שלשמו אנחנו קוראים את הספר, וזה דורש שיפור.”