זהו סיפורם של הלא שוכחים, שנשכחו איכשהו מן הלב. סיפורם של ההולמים על כל הדלתות עד לכאב, אבל מוצאים לבסוף את הניגון האחר ושרים, שרים לירח. ידידות ואבל, כאב ונוחם, געגוע ואמונה, בכתיבה אנושית דקה מן הדקה. ספר שלא תשכחו.