רחבעם זאבי (גנדי), לוחם ומפקד, אלוף בצה"ל, מדינאי ושר בממשלות ישראל.
נולד ביום ח' בתמוז תרפ"ו (20 ביוני 1926) בשכונת ימין-משה בירושלים. למד בירושלים ובקיבוץ גבעת השלושה. היה חבר בתנועת "המחנות העולים". הצטרף ל"הגנה", ומשם התגייס לפלמ"ח. לחם בקרבות מלחמת השחרור. בצה"ל שירת במבחר תפקידי פיקוד ובשנת 1964 קיבל דרגת אלוף. בשנת 1968 התמנה לאלוף פיקוד המרכז. בשנת 1973, שבוע לפני מלחמת יום כיפור פרש מצה"ל. בתקופת המלחמה שב לשירות וכיהן כעוזר מיוחד לרמטכ"ל. לאחר המלחמה שירת כראש אג"ם. בשנת 1974 התמנה לשמש כיועץ ראש הממשלה יצחק רבין לענייני טרור, ובשנים 1977-1975 כיהן כיועץ ראש הממשלה לענייני מודיעין. שימש כעשר שנים כמנהל מוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב.
בשנת 1988 ייסד את תנועת "מולדת" ונבחר מטעמה לכנסת. כיהן כשר בלי תיק בממשלתו של יצחק שמיר וכשר התיירות בממשלתו של אריאל שרון.
ביום ל' בתשרי תשס"ב (17 באוקטובר 2001), נרצח השר רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד בידי שלושה בני עוולה פלשתינאים.
אסופה זו, בה לוקטו מדבריו של רחבעם זאבי, מציגה בפני הקורא דמות רבגונית, המשלבת תקיפות מדינית עם אהבה בלתי מתפשרת של עם ישראל וארץ ישראל. אנו מגלים שוב כי ככל שהיה תקיף ובלתי מתפשר בדעותיו, כך היה שובה לב וממיס לב באישיותו.
שלושה שערים בספר זה, כאשר כל אחד מהם מייצג פינה חשובה בדרך חייו, והם: "אהבת ארץ-ישראל", "פרקי מדיניות" ו"הטרנספר".