חָבֵר טוֹב הוּא דָּבָר מְיֻחָד מְאוֹד. חָבֵר תָּמִיד נִמְצָא אִתָּנוּ וְהוֹפֵךְ אֶת חַיֵּינוּ
לִנְעִימִים יוֹתֵר - תָּמִיד יֵשׁ לָנוּ עִם מִי לְשַׂחֵק וְעִם מִי לְדַבֵּר.
אֲבָל אֲפִלּוּ חָבֵר טוֹב יָכוֹל לִפְעָמִים לְהַרְגִּיז, וּבִמְקוֹם לְשַׂחֵק אֲנַחְנוּ רָבִים, מִתְוַכְּחִים וּמִתְעַצְבְּנִים מְאוֹד...
אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאנוּ בַּסֵּפֶר דָּגִים לֹא אוֹהֲבִים טוֹפִי כֵּיצַד לְלַמֵּד אֶת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ
לְהַרְגִּישׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב, בְּסֵפֶר זֶה נִלְמַד כֵּיצַד לְהַכְנִיס לְאַרְגַּז הַכֵּלִים שֶׁל הַחֲשִׁיבָה הַחִיּוּבִית כֵּלִים מְיֻחָדִים שֶׁיַּעַזְרוּ לָנוּ לִפְתּוֹר כְּעָסִים וּמְרִיבוֹת בֵּין חֲבֵרִים. בְּעֶזְרַת הַסִּפּוּרִים שֶׁבַּסֵּפֶר, הַמַּחְשָׁבוֹת, הָרְגָשׁוֹת וְהַדִּמְיוֹן הַפְּרָטִיִּים שֶׁלָּנוּ, נוּכַל לְטַפֵּל בַּקְּשָׁיִים וְלַהֲפוֹךְ אֶת הַחֲבֵרוּת לַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם!
רִבְקָה צַדִּיק־פִישֶׁר, מַרְצָה וּמַנְחַת סַדְנָאוֹת לַחֲשִׁיבָה חִיּוּבִית, וְשִׁירְלִי נֵס־בֶרְלִין (בִּתָּהּ שֶׁל רִבְקָה), מְיַסֶּדֶת בֵּית־הַסֵּפֶר לַחֲשִׁיבָה חִיּוּבִית וְיוֹצֶרֶת שִׁיטַת
"הַקּוֹל הַחִיּוּבִי", חִבְּרוּ יַחַד אֶת הַסֵּפֶר ´דָּגִים לֹא אוֹהֲבִים טוֹפִי´
וְאֶת סִדְרַת ´מַחְבֶּרֶת הַקְּסָמִים´, שֶׁרָאוּ אוֹר בְּהוֹצָאַת מוֹדָן.