"שפת הים" הוא ספר שיריו העשירי של המשורר מואיז בן הראש, זוכה פרס עמיחי לשירה ופרס ראש הממשלה. השירה של מואיז בן הראש נעה בין האישי לפוליטי, לעתים בלי לשים מחיצות בין התחומים, כי האישי הוא תמיד פוליטי.
הנימוקים להענקת פרס עמיחי היו: "זוהי שירה חיונית המדברת את כאבה בלשון הפרדוקס, ההתנגדות החצופה והביטוי החשוף והקצבי. היא מסרבת, לכאורה, לשתף פעולה עם מה שנמצא מחוץ לעצמה, אך מתקיימת מתוך קשב רב וצימאון להבנת מה שמחולל אותה. הנוסח השירי של בן הראש משלב הומור עצמי, רושם של דיבור ישיר, כן ובלתי מצונזר בדיאלוג פלפלני עם הישגיה הפואטיים ותכניה של השירה הישראלית.
השיר מתהווה לעתים קרובות מתוך חשיפה של תנאי ייצורו ואפשרויות התקבלותו, הוא מפשיט את התחבולות הספרותיות ממחלצותיהן היפות ועורך מחוות, לעתים על דרך ההגזמה, לנוסחים שיריים קיימים. השירים מסחררים את הקוראים בשלל טיעונים, תלונות ורמיזות למסורות שיריות מגוונות, ומבקשים תגובה חדה ומיידית.
עם זאת, בעולמו של השיר כמעט כל תגובה נתפסת כטעות, כאי־הבנה או כהזמנה לדיון נוסף, בוטה יותר, אמיתי יותר."