“החיים שלי מונעים בידי כוח לא נודע. אני מוכרחה להניח לעצמי להיות מונעת כך, שכן אני יראה את ההשלכות במקרה שלא אעשה כן. החיים שלי מעולם לא היו מה שרציתי שיהיו, תמיד הם מוכתמים ברצון "שלו". לפעמים הם בעלי נגיעות קלות בלבד ובפעמים אחרות הם טבולים בצבע לחלוטין, אך מאז ומתמיד ישנו במקום כלשהו לכל הפחות גוון חיוור של צבע.
אבי היקר שבשמים, אתה יודע עליי הכול. אתה קורא אותי כמו ספר פתוח. אני רואה את עצמי כספר מטונף ומקומט, מרופט וקרוע. התכנים של הספר הנם מופלאים, שכן ישו בתוכי, כך אני יודעת; אך הבעיה היחידה היא שהדפים מטונפים כל כך, עד שבקושי ניתן לקרוא את הכתוב בהם. אבל אתה יכול לקרוא אותם, אבי. אתה מכיר כל מילה. אתה לבדך, בכל העולם הרחב, יכול לעזור לי. נראה לי שאני מתוסבכת מכפי שאני מדמיינת. אני יודעת שזוהי אשמתי. אני לא מאשימה אותך ולו לרגע. אני לא מאשימה אף אחד. רק את עצמי.”
כיצד קורה שטוניקה מארלו, אשת כמורה אוונגלית, הופכת לטובה מרדכי, יהודייה אורתודוכסית? משחקת באש הוא סיפורה המרתק של מי שהעפילה אל שורות המנהיגות של דתה, חונכה והוסמכה במכללה תיאולוגית מוכרת – לא רק בתור אשת כמורה, אלא גם כ"נביאה" בשירות אמונתה – כאשר בתוך תוכה היא נותרת קהת חושים, מיואשת ובלתי מוגשמת. בתה של אם יהודיה מצרית ואב אנגלי, פרוטסטנטי אוונגלי, טובה מרדכי שוטחת בפנינו תיאור נאמן ועוצמתי של מסעה הסוער אל היהדות אגב התגוששות עם הנצרות וגילוי החופש המיוחל הטמון בשורשיה היהודיים.
טובה מרדכי מתגוררת בצפת, יחד עם בעלה וחמשת ילדיהם. היא משמשת בתור העוזרת של מנהלי המדרשות חיה מושקה ומכון אלטה. בנוסף, היא מרצה ברחבי העולם על המשמעות של להיות יהודי בחברה בת זמננו.
"מי שקורא ספר זה יוצא למסע יוצא דופן." -פרופסור ליביה ביטון ג'קסון, הג'וויש פרס
"...מעורר עניין ומלא אהבה." –פובלישרס וויקלי
"בעוד שסיפורה אישי בצורה חדה ומעמיקה, הוא בו בזמן אוניברסלי בכך שהוא מציג את חיפושה אחר קשר עם אלוהי אבותיה. ספר חובה עבור כל מחפשי הרוחניות באשר הם,
משחקת באש זוכה בפרס המצויינות מטעם ווררדוויוינג." –סינדי פן, וורדוויוינג
"בסיפור חייה הבלתי נשכח, משחקת באש, טובה מרדכי מתארת את מסעה הרוחני הייחודי הלוקח אותה מתוך חייה כמיניסטרית פנטקוסטאלית ונביאה אל תוך חייה של יהודייה אורתודוכסית שמתחתנת, מביאה ילדים ומתיישבת בצפת... סיפור החיים שלפנינו מתווה את חוויותיה של אישה אשר יצאה בגפה ובקשה אחר מקלט רוחני..." –סנדרה טרלינג, ווימנס רייטרס