"מהיד אל הפה והלאה מזה" הוא מקבץ הסיפורים הקצרים הראשון של המחבר. עם זאת, הסגנון הציורי שמייחד אותו בשאר ספריו- תעודה ועלילה, נשמר גם בסיפורת זאת. בוינייטות אלה, בקולאז', בצבעי גואש- אנו מציצים במגוון של התרחשויות: אל המציאות בתל אביב עכשיו שבה החתיכות שעוברות בסך מסמלות את האביב- בשעה שהמספר נמצא בשלכת הסתיו של גילו.
אנו עוברים מחלום מבועת אל הָגָר המקראית, ממישורי פולין ואוכמניות היער, אל הרי הג'ונגל בקולומביה. מחולות ראשון לציון של פעם אל כנרית מאודסה. מצייד הנפשות בשוק קמדן בלונדון ועד לגילוי אבודים בקטמנדו. מן הכפר הגלובאלי הקטן עד לשצף של נהר הדנובה- למרחבים של הזיכרון והנצח.