"העוז והחסד" הוא סאגה משפחתית שהיא גם אפוס וגם מעין אודיסיאה - כולם ערוכים בציר הזמן. בתקופה הנדונה (1936-1950) נדחסו אירועים הרי גורל לעם היהודי ולגיבורי הסיפור: השמדת היהודים ומלחמת הישרדות, עלייה אל הארץ המובטחת, מאבקי המחתרות, הקמת מדינת ישראל ולבטיה. מובא גם רקע משפחתי וסביבתי-קהילתי (בעיר קאליש) מסוף המאה ה-19 ואילך. בספר מתוארים קשרים מעמיקים עם גלריה רחבה של אנשים יוצאי דופן בסגולותיהם. הסיפור הוא עוצמתי, במידה שלא תיאמן, בעל מסרים אנושיים ומובאים בו אף פרטים בעלי משמעות ומסר היסטוריים. מתועדים ניסים ייזומי עוז אנושי וניסים אנושיים של חסד.
אחרי עשרות שנים, מוצה דחף של המחבר לחקור ולהשלים את הזכור לו היטב מימי ילדותו ולתור אחרי מלוא האמת על ידי הגעה לעשרות מקורות של אנשים חיים ומעורבים, שעדויותיהם מחזיקות בחלק ניכר מהתוכן. התקבלו פוליפוניה של קולות, ותיאורי מצבים, רבי פנים וממדים, מהם מסמרי שיער, והאמת החמקמקה נחשפת כמעט בשלמות
בין גיבורי הסיפור מתבלט איש חירש מחונן בעל עוצמות נפשיות, מקצוען בתחום המכאני, המוציא את פרנסתו מתוך לוע הארי הנאצי במסווה "ארי". אותו אב חירש, יחד עם אשתו השומעת, מצילים את המשפחה הגרעינית המפוזרת, שבה שני בנים בגילאים המשתנים מ-3 עד 10, הגדלים בתנאי הכיבוש הנאצי במשך 5.5 שנים. מחויבות למשפחה, אחוות חירשים, וסולידאריות אנושית של אנשי סגולה בתוך עולם זוועתי, כוח-רצון ומאמצים עילאיים הגדילו את סיכויי ההצלה יוצאת הדופן. מתוארים מעברים בזהות שעברו הילדים עד לגיל ארבע עשרה. מובאת גם התבוננות 65 שנים אחורה מבעד לעדשת הזמן בעיניי מבוגר ומנוסה והסקת מסקנות ותובנות, ביניהן כאלה המנתצות מוסכמות. זהו מסמך היכול לשמש כמורה-כיוון בדור של מבוכה ואיבוד דרך.
"הזיכרונות המובאים כאן ... הם בגדר מיסמך מדהים – ספרותי, היסטורי וביוגראפי... הזיכרונות שלפנינו מציבים חטיבה מֶמוּאריסטית מיוחדת מאוד גם במסגרת הכללית המדהימה הזאת של סיפורים מימי השואה."
- פרופ´ גבריאל מוקד