מדי שנה, בחודש מאי, הישראלים חוגגים את יום העצמאות ואילו הפלסטינים מציינים את הנכבה - חג לאלה ואסון לאומי עבור האחרים.
התחושה ההולכת ומתעצמת היא של חוסר יכולתם של המנהיגים הפוליטיים להגיע להסכם שלום ופיוס אמיתי בין העמים. בהקשר הזה, כמה זמן עוד תוכל להתקיים מדינת ישראל מבלי לקחת בחשבון את שכניה?
והיה ויימשך הסכסוך עם העולם הערבי, האם יעמדו לרשותה של ישראל האמצעים לבלום את הסכנות המאיימות עליה? בסופו של דבר, האם הישראלים אינם צריכים להיות מעוניינים, לא פחות מהפלסטינים, בחתימה על הסכם שלום בר-קיימא ובנרמול יחסיהם עם כלל שכניהם?
ישראל עתיד מוטל בספק
שתפו אותי
האם השנאה, ההשפלות והכישלונות הדיפלומטיים שהצטברו מזה שנים רבות כל כך משאירים עדיין איזשהו פתח למוצא של שלום? כלום אין זה מאוחר מדי?
מאחורי הדימוי של המעצמה האזורית הגדולה, בעלת הצבא הבלתי מנוצח, מסתתרת למעשה ארץ שקיומה שברירי במיוחד. הרחק מהקלישאות ומהסטריאוטיפים, רישאר לאוב ואוליבייה בורוכוביץ' מנתחים בקפדנות וברצינות את המגמות הגיאופוליטיות העמוקות ואת ההתפתחויות החדשות יותר במזרח התיכון, ומוכיחים בספר זה שהיעלמותה של ישראל נעשתה היום תסריט אפשרי ואף מהימן.
רישאר לאוב הוא בעל תואר של האוניברסיטה החופשית של בריסל ושל Carnegie Mellon (ארה"ב). אוליבייה בורוכוביץ' הוא בעל תואר של האוניברסיטה הקתולית של לוּבֶן; היה במשך עשור העורך הראשי של הירחון הבלגי Regards, אשר התמקד בדו-שיח הישראלי-פלסטיני.
ישראל עתיד מוטל בספק, מאת רישאר לאוב ואוליבייה בורוכוביץ' בהוצאת רסלינג, 200 עמודים.