“האם מדינת ישראל מתפקדת כמדינת רווחה מודרנית והדגש על המילה מודרנית ?

הספר מתמקד בשאלות :

-מדוע צמחה כלכלת ישראל בעשרים וחמש שנותיה הראשונות בקצב מהיר של 5.5 אחוזים לשנה ולאחר מכן, מאמצע שנות השבעים של המאה ה- 20 ירדה הצמיחה ל- 1.5 אחוזים לשנה ובמקביל התרחב הפער בין העניים והעשירים?

-מדוע מדינות מצליחות להעניק רווחה לתושביהן ואחרות לא?

-כיצד ניתן לחזור לרמת הצמיחה הקודמת ולהיות מדינת רווחה מודרנית המתאימה למאה ה- 21?


הספר פורש את ההיסטוריה הכלכלית והחברתית של המדינה מאז תקומתה ,כאשר להבנתו של המחבר -קו השבר של המדינה שעברה ממצב של מדינת רווחה דהיינו קפיטליסטית -סוציאליסטית למדינת שמתנהלת עפ"י עקרונות השוק חופשי קפטליסטי-הוא שנת 1977 .
בכקבות עליית הליכוד לשלטון בשנות השבעים חל בישראל מהפך כלכלי :

לדעת המחבר - המעבר לכלכלת שוק חופשי לא השיגה את יעדיה משום שהתוכנית לא יושמה כראוי. בשלושים וחמש השנים האחרונות פגעה התכנית בעיקר בשכבות הביניים והשכבות החלשות, בצמיחה – אחרת אין כל הסבר לכך, שדווקא לאחר "המהפך הכלכלי" הואטה הצמיחה בצורה כל כך דרסטית.

העוני גדל ב- 1998 ממליון עניים , ל- 1.6 מיליון עניים ב- 2008 וכיום 20% ויותר מהחברה הישראלית מוגדרים כמעמד עני .

בעניין רכישת השכלה גבוהה והקשרה הישיר לשיפור כלכלי וחברתי , מציין המחבר את דבריו של פרופסור לכלכלה בארצות הברית אלן קרוגר :
לפיהם יש הוכחות לכך שכל שנת לימודים מעלה את הכנסתו העתידית של אדם ב- 8 עד 10 אחוזים בשנה. הסכנה הנשקפת לפי קרוגר באי שיוויון גדול עקב העובדה שיש קשר חזק בין הכנסת ההורים ליכולת של ילדיהם להיכנס לאוניברסיטה וכך העוני מתגלגל מדור לדור.

ומכאן התשובה לשאלה הראשונה "מדוע מדינות מצליחות להעניק רווחה לתושביהן ואחרות לא?"


אחדות מהצעותיו של המחבר לפתרון וצימצום הפערים ההכלכליים והחברתיים במדינה הינם:

-התערבות יתר של הממשלה בנושא החינוך . על ממשלת ישראל מוטלת החובה לודא שכל התלמידים מסיימים תיכון . לעזור כספית וכלכלית בהוצאות חינוך ההשכלה הגבוהה ,לא רק לגבי אוניברסיטאות ומכוני מחקר ,אלא למכללות ומטה .
המחבר טוען כי עפי בדיקות ותהליכים היסטוריים שנעשו במדינות רווחה מודרניות כמו דנמרק, נוררוגיה ופילנד -השקעת הממשלה בחינוך גרמהלטווח ארוך לציצמום פערי הכלכלה בין המעמדות .
כלומר -רכישת השכלה גבוהה =פירושה דרך ואמצעי להתקדם מהחינה כלכלית וחברתית למצבים טובים יותר .

לדעתו - שינוי בגישה הכלכלית ואימוץ חלק מהעקרונות העבר של ישראל עשויים לשפר את המצב הנוכחי. דאגה לחלשים, צמצום הפערים והשקעה רבה יותר בחינוך יכולים להוביל את ישראל להיות מדינת רווחה מודרנית. הגישה המעורבת הוכיחה את עצמה כמוצלחת יותר גם במקומות אחרים בעולם.

וזוהי התשובה לשאלה השניה -"כיצד ניתן לחזור לרמת הצמיחה הקודמת ולהיות מדינת רווחה מודרנית המתאימה למאה ה- 21?"


המחבר הינו עו"ד במקצועו, מתמחה בטיפול בחובות של אנשים קשיי יום. בעבר אף היה זמן קצר עוזר שר המדע והכלכלה.


אני מצטרפת להבחנותיו של המחבר ,אם כי בספר הזה אין שום גילוי ותובנות חדשות .


הספר מומלץ כספר עזר לעבודות בנושא כלכלה וסתם לרכישת ידע כללי, כלכלי וחברתי במרוכז ,מובאים בו סיכומי מחקרים בקצרה וגרפים עיצוביים בהתאם .

עיצוב עטיפת הספר -קולעת לנושא חיבור הספר .”